למרות שהמושג ״חוק טבע״ נעשה מרכזי וחיוני כל כך במחשבת המדע המודרני, לא ברור מה מקורו. בספרות המחקרית מוצאים שלוש סברות עיקריות: האחת מייחסת את המושג לפילוסוף רנה דקרט, שראה את חוק הטבע כמקביל לחוק מדינה; השניה מייחסת את המושג לוולונטריזם של המאה הארבע עשרה, והשלישית קושרת את המושג לאופטיקה של המאה השלוש עשרה. כמובן שייתכן וישנו יותר ממקור אחד למושג. במסגרת מחקר זה, שנערך יחד עם יעל קידר ממכללת תל חי, לא ביקשנו להבין את מושג ״חוק הטבע״ כפי שהתקבע במאה השבע עשרה ואילך, כי אם ביקשנו לענות על מספר שאלות הקשורות להבנת ״חוק הטבע״ במשנתו של רוג׳ר בייקון, פילוסוף אנגלי ונזיר פרנסיסקני באוקספורד. ביקשנו לענות על השאלות הבאות: מהם מקורותיו של המושג בכתביו של בייקון? אילו חוקים מציג בייקון כחוקי טבע ולמה כוונתו במושג זה? השאלות הרחבות יותר מקשרות את תורתו של בייקון למסורת הפילוסופית: מהו ההבדל בין הסבר מדעי אריסטוטלי המבוסס על צורות ומהויות, סוגים ומינים, לבין הסבר מדעי שמבוסס על חוקים? האם שני סוגי ההסבר מוציאים האחד את השני או שניתן לשלב ביניהם? איזו השפעה הייתה למושג חוק הטבע של בייקון על חוקי הטבע כפי שהם מוכרים מאז המהפכה המדעית? האם מוצדק לראות בו את אחד המקורות למושג חוק הטבע של המאה השבע עשרה? במהלך המחקר מצאנו שלושה סוגי חוקי טבע בכתביו של בייקון: חוקים של טבע פרטיקולרי, חוקי הריבוי של הצלמיות, והחוק האוניברסלי של הטבע. חוקי הריבוי של הצלמיות מהווים מערכת בעלת קשרים פנימיים; הם בעלי כוח הסברי והם אוניברסליים והכרחיים. החוק האוניברסלי של הטבע דומה לעקרון אחידות הטבע שמופיע מאוחר יותר בכתביו של דיוויד יום. גילינו כי המושג "חוק טבע" אצל בייקון התפתח מתוך התייחסות ל"צורת הגשמיות" ולמטאפיזיקת האור של רוברט גרוסטסט. מושג זה מתיישב היטב עם הסברים אריסטוטליים, שלא כמו המושג המאוחר יותר. כמו כן מצאנו, כי בניגוד לתזה הטוענת כי מקור המושג של חוקי הטבע הינו הפילוסופיה הוולנטריסטית שמייחסת כל-יכולות לאל כמחוקק הבלתי מוגבל של הטבע, אין למושג חוק הטבע של בייקון קשר לתיאולוגיה וולנטריסטית או לאל מחוקק, אך עם זאת ייתכן כי יש לעקרונות אסטרולוגיים חלק בהתפתחות המושג.