תחום המחקר שבו אנו מתמקדים בעבודתנו, נוירוביולוגיה התנהגותית, עוסק ביחסי הגומלין שבין המוח לבין התנהגות וגורמים לא גנטיים אחרים. באופן פרטני יותר, אנו בוחנים את האופן שבו דפוסי התנהגות ותנאים סביבתיים שונים – למשל סביבה חברתית, רבייה, נדידה, הורמונים – משפיעים על הגמישות המוחית של עופות בוגרים. גמישות מוחית היא היכולת של המוח להתאים את עצמו למצבים חדשים וליצור תאי עצב חדשים וקשרים חדשים במוח. ציפורים הם מקרה בוחן שממנו אנו מקווים להסיק מסקנות רחבות יותר; מטרת העל שלנו היא להבין את ההשפעה של תופעות התנהגותיות וסביבתיות שונות על מוחם של בעלי חיים באופן כללי. תקוותנו היא שמחקרים מסוג זה יתרמו להבנה טובה יותר של המנגנונים המפקחים על תחלופת תאי עצב – כלומר יכולת ההתחדשות של המוח – ואף יובילו להמצאת יישומים רפואיים חדשים. במחקר הנוכחי ניסינו להבין כיצד גורמים שונים משפיעים על מוחן של ציפורים בוגרות בכל הנוגע להיווצרות תאי עצב חדשים ואופן הפעלת תאי העצב האלה במוח. בין היתר, מצאנו לראשונה שחלוקת תאים במוחן של ציפורים בוגרות היא תופעה בעלת מחזוריות יממתית, כלומר היא משתנה במהלך 24 שעות. תוצאות אלו יאפשרו לנו להמשיך ולחקור את יחסי הגומלין שבין התחדשות תאי עצב, מחזוריות יממתית ותאורה מלאכותית בלילה, שעלולה להשפיע על תהליכים יממתיים בציפורים. מצאנו גם שחלבון בשם Vasoactive Intestinal Peptide, חלבון חשוב שמשפיע על תהליכים ביולוגיים רבים, ממלא תפקיד ישיר בהשתלבותם של תאי עצב חדשים באזורים שונים במוח. ממצא זה יאפשר לנו להתקדם בחקר תפקידו של חלבון זה בהקשר של גמישות המוח הבוגר של ציפורים. ממצא נוסף של המחקר שלנו הוא בעל היבט מתודולוגי, כלומר הוא יעזור לנו ולחוקרים אחרים לתכנן מחקרים בתחום בצורה נכונה. גילינו שהחומר שאנו נוהגים להשתמש בו במחקרים המתעדים התחדשות תאי עצב במוח, הידוע בשם BrdU, אינו משפיע על חלוקת תאים והפעלת תאי עצב חדשים במוחן של ציפורים. מסקנה זו חשובה לניסויים שחוקרים תחלופת תאי עצב במוח, משום שהיא מעידה שחומר זה אינו משפיע על תהליך המחקר ותוצאותיו. לכן חומר זה יכול לשמש בבטחה במחקרים על תהליכים שקשורים לגמישות מוחית.