אחד הנושאים שאותם חקר פרויד היה האופן שבו הזיכרון האנושי בונה את עצמו בדיעבד. כך, אירועים רבים מתקופת הילדות אינם יכולים להיות מובנים במלואם. רק כאשר מגיע אירוע שני, המזכיר במשהו את האירוע הראשון, אנחנו לפתע נזכרים במשהו שלא יכולנו להבינו מלכתחילה. מטרת המחקר שלי הייתה להבין כיצד משתלב בחיי היומיום מנגנון ה״בדיעבד״, כלומר ההיזכרות אחורנית בדבר-מה שלא הבנו בזמן אמת. היומיום עצמו מושתת על אירועים חזרתיים רבים, כך שלכאורה לא בו, אלא באירועים יוצאי דופן, יש לחפש את מנגנון ה״בדיעבד״. יחד עם זאת, טענתי היא שאחד מהתפקודים העיקריים של היומיום הוא לסייע להבין אירועים באמצעות החזרה עליהם.