לגיל ההתבגרות מקום מרכזי בתהליך החִברות. הקשרים החברתיים הופכים לקרובים ומשמעותיים יותר, המוקד של מפגשים חברתיים משתנה ממשחק לשיחה, ומתבגרים מפתחים את היכולת להחליף מידע, דעות, וחוויות עם האחר בצורה זורמת ופתוחה. לקשר עם ההורה השפעה על קידום החִברות של הילד לאורך השנים, אך בגיל ההתבגרות ההורה נדרש להסתגל לתפקיד חדש – לאפשר את העצמאות לילד בתוך מסגרת של גבולות ברורים, ולנהל קשר שוויוני ומאוזן יותר. תהליכים אלו יכולים להיות מופרים במצבים של מתבגרים עם הפרעות פסיכיאטריות ונוירו-התפתחותיות, כמו למשל אלה המאובחנים עם תסמונת הספקטרום האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder, או ASD). ASD היא תסמונת נוירו-התפתחותית המתאפיינת בלקויות בתקשורת החברתית ובהתנהגויות חזרתיות ונוקשות. גיל ההתבגרות מהווה תקופה מאתגרת במיוחד עבור אוכלוסייה זו, תקופה שבה מתרחבים הפערים בינם ובין בני גילם והם מוצאים עצמם מבודדים חברתית ואף חשופים לניצול ולבריונות. בהעדר קבוצת עמיתים משמעותית, להורים תפקיד מרכזי בליווי ובהדרכה של מתבגרים עם ASD והם ממשיכים לקדם את יכולות החִברות שלהם גם בשלב זה. קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות הן סוג ההתערבות הנפוץ ביותר לילדים ונוער עם ASD. בשל קשיים ליישם למידה של כללים חדשים בסיטואציות שונות, קבוצות רבות מערבות מתווכים, ובהם הורים. המחקר הנוכחי העריך תכנית התערבות מתווכת-הורה ללימוד ופיתוח מיומנויות חברתיות (Program for the Education and Enrichment of Relational Skills – PEERS). המלמדת מגוון מיומנויות, כגון מציאת חברים מתאימים, ניהול שיחה, התמודדות עם הצקות ובריונות ועוד. ההורים משמשים כמאמנים חברתיים של ילדים, ומתרגלים את המיומנויות הנלמדות עם המתבגרים בין המפגשים. מחקרים אשר העריכו את יעילותה של התכנית בעולם גילו כי היא משפרת מגוון רחב של יכולות תקשורתיות חברתיות. למחקר הנוכחי היו שתי מטרות עיקריות: בחינת התקפות והיעילות של התערבות ה-PEERS בישראל ובחינת ההשפעה של מאפייני ההתנהגות ההורית על יעילות התכנית, וכיצד מאפיינים אלה משתנים בעקבות ההתערבות. ראשית, תורגמה תכנית ה-PEERS לעברית והותאמה תרבותית לישראל. לתכנית המותאמת נוספו שני מפגשים, ובסך הכל היא כללה 16 מפגשים. התכנית הועברה ל-81 מתבגרים עם ASD והוריהם, אשר חולקו לשתי קבוצות – קבוצה שקיבלה את התכנית באופן מיידי, וקבוצה שהמתינה 16 שבועות, ורק לאחריהן קיבלה את התכנית. בעקבות ההשתתפות בתכנית נמצא שיפור משמעותי בתקשורת החברתית של המתבגרים שלקחו בה חלק, בהשוואה לעמיתיהם שהמתינו. התקדמות זו נשתמרה גם לאחר 16 שבועות, בבדיקת מעקב. יתר על כן, נמצא כי להתערבות ה-PEERS השפעה גם על ההורה ועל סגנון התמיכה שהוא מספק, וכי ההורים שיפרו את יכולתם לספק תמיכה מנחה ופעילה בעקבות השתתפותם בקבוצה. בנוסף, ממצאי המחקר הראו כי יכולתם של ההורים לתמוך בהתמודדות פעילה של המתבגרים, עוד בטרם ההתערבות, קושרה לתפקוד חברתי-תקשורתי טוב יותר בטווח הארוך. כמו כן, השיפור אצל ההורים במתן תמיכה מנחה ופעילה בעקבות ההתערבות, קושרה לשיפור גדול יותר במיומנויות החברתיות אצל ילדיהם המתבגרים. לסיכום, המחקר העלה כי מעורבות הורים המתמקדת במתן דרכי התמודדות נמצאה כתורמת לקידום התקשורת החברתית של המתבגר המשתתף בהתערבות טיפולית קוגניטיבית-התנהגותית כמו תכנית ה-PEERS. תוצאות אלה מדגישות את החשיבות שבשילוב הורים בעבודה טיפולית עם ילדיהם עם ASD גם בגיל ההתבגרות.