להפקת הנחושת באזור הערבה יש היסטוריה ארוכה עוד מהתקופה הכלקוליתית ועד ימי הביניים. במרכזי ההפקה הגדולים בתמנע ובפינאן אשר בעבר הירדן המזרחי, נעשו מחקרים גדולים לאורך עשרות שנים, אך באתרי הפקה אחרים, קטנים יותר, כנחל עמרם, באר אורה, יוטבתה ועוד, תעשיית הנחושת כמעט ולא נחקרה. מסקר ראשוני שערכנו באתרי הערבה, נראה כי הפקת הנחושת באתרים אלו נעשתה בתקופות שונות כגון תקופת הברונזה הקדומה וכן התקופה הממלוכית. על מנת להבהיר את התמונה ולהבין באילו תקופות ובאילו שיטות הופקה הנחושת באתרים אלו, ערכנו מחקר שבמסגרתו נסקרו ונחפרו שרידי תעשיית המתכת, בעיקר סיגים, מנחל עמרם ומאתרים נוספים בערבה. במחקר נאספו סיגים רבים מסוגים שונים המעידים על דרכי הפקת הנחושת בתקופות שונות. בעזרת בדיקות מטלורגיות בשיטה לא הרסנית של שימוש במכשיר X-ray fluorescence (XRF) נייד בשטח, נחשפו הטכנולוגיות השונות ששימשו בכל תקופה שזוהתה. ייחודו של מחקר זה הוא הכמות העצומה של הדגימות שנלקחו ונבדקו מהסיגים הרבים שנאספו מהשטח. מהבדיקות המטלורגיות שערכנו לסיגים נראה שתקופת הברזל הייתה התקופה פעילה ביותר בייצור הנחושת, בדומה לאתרים בפינאן ובתמנע. בנוסף, עולה כי הסיגים מנחל עמרם משתייכים לארבע תקופות שונות: בשלב הראשון הם תוארכו לתקופות הכלקוליתית ולתקופת הברונזה הקדומה, בשלב הבא השתמשו הקדמונים באותם סיגים מתקופות קודמות להפקת נחושת נוספת בטכנולוגיה אחרת בתקופת הברזל ובמאה הראשונה לספירה. כך, הבדיקות המטלורגיות הצביעו על שימוש מחדש בסיגים מהתקופות הקודמות בתקופות המאוחרות יותר במטרה להפיק עוד נחושת מהסיגים בעזרת שיטות הפקה מורכבות יותר שהיו זמינות בתקופות המאוחרות. אם כן, בנחל עמרם ניתן לראות לראשונה התפתחות טכנולוגית של הפקת הנחושת מתקופות קדומות לתקופות המאוחרות יותר, כפי שנראה באופן כמעט בלעדי במחקר זה רק מבדיקת הסיגים שנותרו בשטח. בנוסף, נראה כי לצד האתר תמנע, נחל עמרם היה יכול לשמש ספק נחושת עבור האתרים שבסביבתו מהתקופה הכלקוליתית. עם זאת, כדי לאשר ממצא זה יש לערוך בדיקות נוספות.