החלק החיצוני המוצק של כדור הארץ מורכב מכמה לוחות, הנקראים לוחות טקטוניים. הלוחות האלה נעים, בדומה לרפסודות ענק, על פני חומר צמיג אשר בדומה לדבש, יכול לזרום לאורך זמן. הלוחות הטקטוניים נעים אפוא על גבי החומר הצמיג זה ביחס לרעהו, ובגבולות ביניהם מתחוללות רעידות אדמה. אחד הגבולות האלה נקרא טְרַנספוֹרם ים המלח. זהו הגבול בין לוח אפריקה ללוח ערב, הנקרא גם "השבר הסורי-אפריקאי" ועובר לאורך מפרץ אילת, הערבה, ים המלח ועמק הירדן, וממשיך ללבנון ולטורקיה. כדי לחקור את רעידות האדמה באזורנו, חשוב להבין ולנתח את הכוחות והמאמצים שפעלו על טרנספורם ים המלח לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית שלו. המאמצים שפעלו בגבול בין הלוחות גרמו לשינויים בצורת הסלעים, וסביר שהשפיעו גם על הסידור של המינרלים והחלקיקים שמהם הם מורכבים. במחקר הנוכחי בדקנו את ההשערה שאפשר לזהות את הסידור המועדף של המינרלים והחלקיקים על פי המארג המגנטי שלהם. כדי להדגים מהו מארג מגנטי, נדמיין שני "סלעים". האחד מורכב כולו ממטבעות מתכת שהונחו זה על גבי זה, והאחר מורכב מעפרונות מתכת שהונחו זה לצד זה. מתברר שאת ה"סלע" העשוי עפרונות מתכת קל הרבה יותר למגנט, ותהיה לו תבנית מגנטית (מארג מגנטי) שונה מזו של חברו העשוי מטבעות. האפשרות לזהות שינויים בתכונות המגנטיות של דוגמאות הסלע אינה מוגבלת למינרלים ולחלקיקים עשירי ברזל בלבד; גם סידור מועדף של מינרלים כגון קלציט ודולומיט ניתן לזיהוי בדרך זו. על פי המארג הזה אפשר לחשב את כיוון המאמצים שפעלו על הסלע, ואולי גם את עוצמתם. כמה מהשאלות שנשאלו במחקר זה הן: האם נוצר סידור מועדף של חלקיקים ומינרלים בסמוך להעתק (הקו שלאורכו מתרחשת התנועה) בכמה סוגי סלעים: סלע רך, סלע גיר וסלע דולומיט? עד איזה מרחק מההעתק הסלע מתעוות והחלקיקים שבו מתארגנים בסידור חדש, וכיצד סידור זה בא לידי ביטוי במארג המגנטי של הסלע? האם ניתן לקבוע את כיווני המאמצים שגרמו לשינוי בצורת הסלע לפי המארג המגנטי שלו? המחקר חיזק את השערתנו המקורית, שלפיה הסלעים הקרובים לטרנספורם ים המלח התעוותו והמינרלים והחלקיקים הבונים אותם עברו סידור מחדש בהשפעת המאמצים שפעלו בגבול הלוחות. פיתחנו שיטות עבודה חדשות להפרדה בין מארגים מגנטיים מסוגים שונים (כאלו של "מטבעות" וכאלו של "עפרונות") בתוך דוגמת סלע בודדת. למשל, אנו מקפיאים דוגמאות בחנקן נוזלי ומודדים את התכונות המגנטיות שלהן בעודן קפואות, ובכך משפרים הפרדה זו. בסלע רך, נוכחנו כי מחטי הארגוניט (מינרל שהרכבו זהה לקלציט אך צורתו מחטית) וחלקיקי החרסית שמהם הוא מורכב מסתדרים מחדש עד למרחק של כמטר אחד מההעתק, והראינו שסידור זה מצביע על כיוון המאמצים שפעלו על הסלע בעת רעידות אדמה. בסלע דולומיט התרחש סידור מחדש של המינרלים בשל הלחץ והחום ששררו לאורך מישור ההעתקה בעת תנועת גושי הסלע לאורכו. ממצאים אלו ואחרים מהווים מפתח לזיהוי שדה המאמצים והשינויים בו הפועלים סביב העתקים בכלל, וסביב טרנספורם ים המלח בפרט.