מחקרנו מתחיל באמצע שנות הארבעים של המאה הקודמת. באותה תקופה החל פיתוח המחשבים הדיגיטליים האלקטרוניים בארה"ב, ובמקביל החליטו תורמים מארה"ב ואחרים להרחיב את מכון זיו ברחובות לכדי מכון למחקר מדעי רב תחומי – "מכון ויצמן למדע". בד בבד עם תכנון מכון ויצמן, החלו דיונים בפרויקט לבניית מחשב אלקטרוני דיגיטלי ברחובות. לאחר כעשר שנים, בשנים 1955-1954 נבנה מחשב אלקטרוני דיגיטלי במכון ויצמן, "ויצק" (WEIZAC). לאור המצב הכלכלי בישראל, הסביבה הטכנולוגית המפגרת בהשוואה לארה"ב והמחסור בכוח אדם מיומן בתחום האלקטרוניקה, הסבירות להצלחת הפרויקט הייתה נמוכה. אך בניגוד לרוב פרויקטי המחשבים המוקדמים, בניית המחשב מומנה באופן פרטי, בעיקר על ידי הקהילה העולמית היהודית, והתמסרות אישית יחד עם משימה ארגונית ולאומית – המקשרת בין החזון הציוני לבין מדע וטכנולוגיה עבור העם היהודי – סייעו להשגת המטרה שהוגדרה היטב והובילו להצלחת הפרויקט. במכון ויצמן נבנו עוד שלושה מחשבים, גולם א-1, גולם א-2, גולם ב. בעזרתם בוצעו מחקרים רבים עתירי חישוב בתחומי מדע רבים ומגוונים, למשל גיאופיזיקה, אנליזה נומרית, פיזיקה תיאורטית, כימיה, אופטיקה ואף מדעי המחשב. בוני הוויצק היו מַדְלִיקי לפיד המחשוב בישראל. הוויצק סיפק, בשלב מוקדם בהתפתחות המחשבים בעולם, פלטפורמה יעילה שבעזרתה התבצעו השלבים הראשונים בתהליך הפצת הטכנולוגיה בקרב האקדמיה, המוסדות הממשלתיים וכוחות הביטחון. המחקר ההיסטורי שלנו נשען על שפע של מסמכים מקוריים ותובנות היסטוריות כדי לחשוף את התהליכים והכוחות שהביאו לסיום המיזם המוצלח, כמו גם את השפעתו בפועל על הפעילות המדעית בישראל ועל צמיחת קהילת המחשוב המקומית. המחקר גם מנסה לחשוף את מקומן של הנשים בשלבים הראשונים של המחשוב בישראל. נערכו ראיונות עם חלוצות המחשוב, וחלקם נגישים לציבור.