ארץ ישראל, המרחב שבין הים התיכון לירדן (ואף מעבר לו) ובין הרי הלבנון למדבר סיני, נתפסה על ידי היהדות, הנצרות והאסלם כארץ הקודש (Terra Sancta). הארץ עמדה במרכזם של חיבורים רבים, פרשנות מקרא, היסטוריה וגיאוגרפיה, ספרי מסע ועליה לרגל ועוד. לרבים מחיבורים אלה נלוו גם תיאורים גרפיים שונים שחלקם מוגדרים כמפות. המפות הקדומות ביותר העומדות לפנינו הן מפה בכתב יד על קלף המיוחסת לתקופה הרומית המאוחרת וידועה בכינוי טבלת פויטינגר ומפת פסיפס שהתגלתה במידבא שבעבר הירדן. במהלך המחקר מצאנו שהמידע הגיאוגרפי אודות הארץ שמשתקף בשתי מפות אלה הועבר בדרכים עקיפות אל ימי הביניים. מידע זה צף ועלה בתקופה הצלבנית, שבמהלכה נוצרו מפות רבות בכתבי יד המציגים את ירושלים ואת ארץ ישראל. עם המצאת הדפוס התרחב העיסוק במפת הארץ שהציגה את הארץ יותר על פי כתבי הקודש מאשר כמרחב ריאלי של הרים ועמקים, נחלים וגאיות. מפותיה של הארץ עד המאה התשע-עשרה היו אומנותיות ונוצרו כתוצאה מעירוב בין ידע גיאוגרפי עם עיון ופרשנות בכתבי הקודש. רבות מן המפות הועתקו שוב ושוב על פי מספר מועט של מפות מקור וכך הופצו הדפוסים הגרפיים האומנותיים והפרשניים שוב ושוב. המיפוי המודרני המבוסס על מדידה התחיל רק עם מסע נפוליאון בשנת 1799. לפיכך המפות שלפנינו הן מזיגה של מציאות ודמיון הכרוכים זה בזה כמעט ללא הפרדה. עובדה זו הופכת את הדיון במפת ארץ ישראל ותולדותיה לבעל ייחוד במחקר תולדות הקרטוגרפיה. במאה ה-19, החל ממסע נפוליאון, החל תהליך של מדידה מדעית של ארץ ישראל והתחילו להופיע מפות המבוססות על מדידה וניתוח גיאוגרפי מדעי. שיאו של תהליך זה היה בשנת 1880, עם הופעתן של מפות שהציגו את הארץ מדן ועד באר שבע בעשרים ושישה גיליונות של מפות מדויקות ומפורטות בקנה מידה של אינץ' למייל שנוצרו על פי סקר של הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF). שינוי זה, ממפה מצוירת המבוססת על מסורות דתיות למפה מדויקת המבוססת על מיפוי מדעי, משקף את רוחה של המאה ה-19 בכל הנוגע למודרניזציה של ארץ ישראל ולרוח המדעית המודרנית של התקופה בכלל. מטרת מחקר זה הייתה לאסוף מידע נרחב על מפות הארץ מהתקופה הרומית ועד ראשית המדידה המודרנית, לאפיין את תהליכי רכישת הידע הגיאוגרפי, הצגתו והעברתו. במהלך המחקר אספנו מידע רב ומקיף על מפות עתיקות באוספים שונים בארץ ובעולם. האוספים בארץ, ובעיקר אוסף לאור בספריה הלאומית, עשירים במפות מראשית ימי הדפוס. לעומתם, מפות קדומות יותר בכתבי יד פזורות באוספים וספריות ברחבי העולם.