חוקרים שעסקו בלשון המשנה חקרו אותה תחילה לפי עותקים מודפסים. ואולם, במהלך המאה ה-20 הראו חוקרים שונים שהטקסטים המופיעים בנוסחים המודפסים עברו עיבוד ושינוי על ידי מדקדקים, ולשונם התקרבה ללשון המקרא מצד אחד ולעברית מאוחרת מצד אחר. לפיכך עברו החוקרים להשתמש לצורך מחקריהם בכתבי היד של המשנה. אך התברר שבנוסחים מודפסים קדומים, שמקורם במאה ה-17 ובמאה ה-18, וגם בנוסחים מודפסים שראו אור בליוורנו באיטליה במאה ה-19, נשמרו קווים לשוניים עתיקים ומיוחדים. לשון הדפוס של המשנה מעניינת גם מסיבה אחרת: כאשר התרחשה תחיית הלשון העברית במאה ה-20, הטקסטים ששימשו כמקור ללשון המתחדשת היו נוסחי המשנה המודפסים, ולא כתבי היד. כלומר, חקר לשון המשנה שבנוסחים המודפסים חשוב גם לחקר העברית החדשה. לפיכך החלטתי לערוך בדיקה מקיפה של הלשון שבנוסחים מודפסים אלה, כדי לעקוב אחר ההבדלים בין הנוסחים המודפסים לבין כתבי היד וכן אחר ההתפתחויות שחלו בין הנוסחים המודפסים השונים. לשם כך נרשמו ומוינו מילים מנוסחים מודפסים אלו, החל מדפוס אמסטרדם 1646 ועד דפוס ליוורנו 1860. התוצאות הושוו לכתבי יד טובים של המשנה ולמסורות שונות שבעל פה. התברר שבנוסחים מודפסים קדומים יש צורות עתיקות רבות שנעלמו בנוסחים מודפסים מאוחרים יותר, כגון "בִּרְיָה" במקום "בְּרִיָּה". ישנן גם צורות חריגות המתועדות היטב בתקופה מסוימת ואחר כך נעלמות, כגון הצורה "מִיתְרְגָם" במקום "מְתַרְגֵּם", שייתכן שמקורה במסורת מקומית. ומה שחשוב יותר, ניתן לראות מגמות כלליות בבנייני הפועל ובמשקלי השם. בבניינים אפשר להבחין בנטייה כללית למעבר מבניין פיעל בכתבי יד ובנוסחים מודפסים קדומים לבניין קל בנוסחים מודפסים מאוחרים יותר; כך בכתבי יד "עִבֵּר את הנהר" ואילו בנוסחים מודפסים "עָבַר את הנהר". בתחום משקלי השם, אנו מוצאים בנוסחים מודפסים קדומים את הצורות "סְכָּנָה", "תְּקָנָה", "תְּקָלָה" במקום "סַכָּנָה", "תַּקָּנָה", "תַּקָּלָה"; בנוסחים מודפסים מאוחרים יותר, השמות במשקל זה תוקנו לפי הנורמה הידועה לנו. שתי הדוגמות האלה, מתחום הבניינים ומתחום המשקלים, ממחישות מסקנה חשובה ביותר העולה מן המחקר הזה: שבכל שלב ושלב של התפתחות לשון המשנה, הן בכתבי היד הן בדפוס, השינויים אינם מקריים ונקודתיים, אלא יוצרים מערכות מאוזנות בעלות היגיון פנימי; והמעבר משלב לשלב כרוך בהחלפת המערכות, ולא בהחלפת צורות בודדות. ניתן לראות היטב איך השלבים האלה מתחלפים זה בזה, החל בכתבי היד הקדומים שנכתבו באיטליה וכלה בנוסחים המודפסים המוקדמים והמאוחרים יותר.