מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


שיטה קטנה וחכמה למדידת מרחקים אסטרונומיים
מדידת גודלם של גרעיני גלקסיות נעשתה עד כה באמצעות טלסקופים גדולים ויקרים. שיטה חדשה מאפשרת למדוד את גודלם על פי תמונות שצולמו בטלסקופים קטנים בהרבה – וכך להפיק שפע מידע באמצעים זמינים וזולים
גרעיני גלקסיות פעילים הם מגרמי השמיים הבהירים ביותר ביקום. הם נראים כעצמים נקודתיים במרכזן של גלקסיות, ובהירותם, שיכולה להיות כשל הגלקסיה עצמה, משתנה בזמן על פני זמנים קצרים יחסית (ימים) ומרמזת שגודלם קטן יחסית. כיום אנו יודעים כי למרות בהירותם הרבה, גודלם של עצמים אלה עשוי להיות דומה לזה של מערכת השמש שלנו. בגלל מרחקם הרב מאיתנו, אי-אפשר לחקור את המבנה של גרעינים של גלקסיות רחוקות בעזרת טלסקופים. כדי לחקרם משתמשים כיום בשיטת ההדהוד. שיטה זו נעזרת בתכונת הבהירות המשתנה של גרעיני גלקסיות פעילים, אשר גורמת לענני גז בסביבתם הקרובה לפלוט קרינה, שגם היא משתנה בזמן. על ידי מדידת העוצמה של הקרינה הנפלטת מענני הגזים באורכי גל שונים, והשוואה בינה לבין הבהירות המשתנה של המקור המרכזי, ניתן להעריך את גודל האזור הפולט אותם. שיטה זו דומה עקרונית למדידת הגודל של אולם קונצרטים באמצעות מדידת הפרש הזמנים בין גל קול המגיע אל המאזין ישירות מהתזמורת, לבין האות המגיע אליו לאחר שהוחזר מקירות האולם. שיטות ההדהוד השונות הקיימות כיום משתמשות בנתונים ספקטרוסקופיים (כלומר נתונים על אורכי הגל השונים של קרינה), הדורשים תצפיות בטלסקופים גדולים ויקרים. מטרת המחקר הייתה לבחון שיטת הדהוד המבוססת על מידע פוטומטרי, כלומר מידע מתמונות אסטרונומיות. המחקר הראה כי בהינתן כלים מתמטיים-סטטיסטיים מתאימים, אפשר למדוד הפרשי זמנים בטכניקת ההדהוד מנתונים פוטומטריים (על פי תמונות), ובדיוק שאינו נופל מזה של השיטה הספקטרוסקופית ולעיתים אף עולה עליה. שיטה זו נזקקת לשבריר מהמשאבים הנדרשים להפעלת השיטות הקודמות. לדוגמה, נתונים פוטומטריים מטלסקופים שקוטרם כ-15 ס״מ יכולים להיות שווי ערך לנתונים ספקטרוסקופיים מטלסקופים שקוטרם כ-2 מטרים. מכיוון שטלסקופים קטנים נפוצים הרבה יותר, ומכיוון שאיסוף נתונים פוטומטריים על פני כל השמיים הוא מטרתם של כמה סקרי שמיים המתוכננים לשנים הקרובות, תחום המחקר של המבנה של גרעיני גלקסיות פעילים עומד לעבור תהפוכות משמעותיות בעשור הקרוב. ההשלכות של מחקר זה מרחיקות מעבר לחקר המבנה של גרעיני גלקסיות פעילים, והן קשורות במישרין גם לתהליכי היצירה והאבולוציה של חורים שחורים סופר-מסיביים (כלומר כבדים מאוד) ביקום, הנמצאים בליבם של גרעיני הגלקסיות. המחקר יסייע גם בהבנה של הקשר בין החורים השחורים הסופר-מסיביים לבין הגלקסיות שבהן הם נמצאים. בנוסף, יש למחקר זה השלכות על השימוש האפשרי בגרעיני גלקסיות פעילים לחקר היקום ולמדידת מרחקים ביקום. לפיכך, המחקר מגשר בין סקאלות אורך רבות: החל מממדיהם הקטנים (יחסית) של חורים שחורים סופר-מסיביים במרכזי גלקסיות, ועד לסקאלות אורך קוסמולוגיות. נושאים אלה הם במרכזו של מחקר ההמשך המתוכנן.