מה תפקידן של מולקולות הרנ"א הקצרות הקרויות מיקרו-רנ"א? וכיצד הגנים המקודדים אותן משפיעים על פעילות הגוף ועל מצבי מחלה? בסדרת מחקרים שערכה קבוצתנו, בדקנו את תפקודן של מולקולות מיקרו-רנ"א בלבלב, ובפרט בתאי בטא של הלבלב, שבהם מיוצר ההורמון אינסולין. גילינו מנגנונים בלתי ידועים עד כה שבהם מיקרו-רנ"א הנמצאים בתאי בטא בוגרים, וכן בתאי גזע בלבלב העוברי המתפתח, מאפשרים את תפקודם התקין של תאים אלה לאורך חיינו. רוב מולקולות הרנ"א שבתאים משמשות כדגם ליצירת חלבונים שונים; אך יש גם מולקולות רנ"א שאינן מקודדות לחלבונים, וכיום ידוע כי רנ"א מסוג זה הוא גורם חיוני בפעילותן התקינה של רקמות רבות. לאחרונה מתחזקת ההבנה, שמולקולות רנ"א שאינן מקודדות חלבונים ממלאות תפקידים מרכזיים גם בהתפרצותן של מחלות מטבוליות כגון סוכרת. במחקר הנוכחי בדקנו את השפעתו של גן בשם מיקרו-רנ"א-7 על התמיינות תאי בטא בלבלב ועל פעילותם ברקמה הבוגרת. למחקר זה יש חשיבות רבה, כיוון שהוא מאפשר לנו הבנה חדשה של פעילות גנים המבקרים את תפקוד הלבלב ונכשלים בסוכרת. הנחת העבודה של מחקרנו היא, שגנים מסוימים המייצרים רנ"א שאיננו מקודד ימלאו תפקידי מפתח בהתפתחות ובפעילות של הלבלב. החלטנו להתחקות אחר מיקרו-רנ"א-7 משום שדגם הביטוי שלו בלבלב העוברי יכול להצביע על הזירה שבה הוא פועל – התמיינות הלבלב והיווצרות תאים אנדוקריניים. ואכן, עבודתנו הצליחה לזהות פעילות חשובה של הגן במהלך התמיינות הלבלב, וכן את מנגנון הפעולה של מיקרו-רנ"א-7, המעכב רנ"א אחר, מהטיפוס המקודד חלבון. בקרה זו של מיקרו-רנ"א-7 מהווה מפתח להתמיינות תקינה של הלבלב. אחת ממסקנות המחקר היא, ששינוי רמות הביטוי של מיקרו-רנ"א עשוי לשמש בעתיד ככלי טיפולי חדש לסוכרת. מיקרו-רנ"א יסייעו בייצור תאי בטא חדשים במבחנה מתאי גזע, או לחלופין – לשיפור פעילותם של תאי בטא בגופם של חולי סוכרת. מחקרינו הנוכחיים מתמקדים בגנים המקודדים מיקרו-רנ"א, ובוחנים את פעילותם ואת השפעותיהם על מגוון חומרים בתא. בעזרת הידע וההבנה שאנו רוכשים, אנו מפתחים משפחת תרופות חדשה המתמקדת במנגנוני הרנ"א. אנו מקווים כי ביום מן הימים, תרופות פרי עבודתנו יביאו מזור לחולים.