כיום תעשיות כימיות רבות (כגון ייצור כימיקלים וחומרים אלקטרוניים) ותעשיית התרופות מתעניינות בפיתוח תהליכים שיהיו ידידותיים לסביבה – שלא ייצרו פסולת כימית מזהמת, שיצרכו מעט אנרגיה, ויתבססו על חומרי מוצא מתחדשים (כאלו שקיימים בטבע). על כן במחקרנו אנו מפתחים תגובות (ריאקציות) כימיות חדשות שלא מייצרות פסולת כימית ומובילות לתוצרים בעלי חשיבות לתעשיות הללו. במחקר הנוכחי פיתחנו קומפלקסים של מתכות שפועלים כזרזים (קטליזטורים) – חומרים שמסוגלים להאיץ מהלך של תגובות כימיות. אחד השימושים שאליהם כיוונו באמצעות פיתוח הקומפלקסים הללו הוא יצירת קשר אמידי – בסיס המבנה של חלבונים, פפטידים (שרשראות קצרות של חומצות אמינו) ופולימרים שונים (כגון ניילון). מדובר באחד הקשרים החשובים ביותר בכימיה ובביולוגיה שחומרים רבים מבוססים עליו, ובהכנתו נוצרת פסולת כימית בשל הצורך בשימוש בחומרי הגנה שונים; הקומפלקסים שפיתחנו מבוססים על אטום מתכת ועל ליגנדות – החומרים האורגניים או אנאורגניים שקשורים אליו. האטום והליגנדות גורמים יחדיו לשבירת קשרים במולקולות אורגניות וליצירת קשרים חדשים וכך מוליכים לתגובות כימיות חדשות. המתכות שבהן השתמשנו כללו ברזל, ניקל, מנגן וקובלט – מתכות זולות, לא רעילות ובעלות תפוצה רחבה מאוד. בחנו את הקומפלקסים בתגובות כימיות בין כהלים ואמינים (נגזרות של אמוניה) שונים וקיבלנו קשרים אמידיים שלוו בפליטת גז מימן (הדלק הנקי ביותר שקיים, שאינו מזהם את הסביבה בניגוד לדלקים כגון בנזין). כיום מעבדות מחקר כימיות ברחבי העולם משתמשות בקומפלקסים הללו לזירוז תגובות כימיות, ואנו מאמינים שבעתיד גם תעשיות כימיות ותעשיית התרופות ישתמשו בהם וכך ייצרו חומרים חדשים בדרך ידידותית לסביבה.