חנקן הוא גורם מגביל, כלומר גורם הנמצא במחסור, מבחינתם של צמחים ובעלי חיים בסביבות יבשתיות בכלל ובאזורים מדבריים – בפרט. דרך אחת להתמודד עם המחסור בחנקן היא בעזרת יחסי גומלין עם חיידקים המסוגלים לקשור חנקן מהאטמוספרה. חיידקים מקבעי חנקן נפוצים מאוד במעיים של חרקים; עם זאת, רק מעט ידוע על תפקידם בתזונת החרק וביחסי הגומלין שלו עם סביבתו. במחקר זה חקרנו את יחסי הגומלין בין חיפושיות חדקוניות המתפתחות בתוך "בית בוץ" הצמוד לשורשי צמח מדברי, לבין חיידקים מקבעי חנקן הנמצאים במעיים שלהן. שיערנו כי החיידקים מקבעי החנקן שבמעי החיפושית מספקים חנקן הן לחרק, הן לצמח הפונדקאי שלו והן לסביבה המדברית. באמצעות סקר שטח, מצאנו כי חדקוניות המתפתחות בצמוד לשורשי הצמח נפוצות ברחבי הנגב, וזיהינו שלושה מיני חדקונית ושני מיני צמחים (מהסוג מִלְחִית) המעורבים ביחסי הגומלין הללו. החיידקים הנפוצים ביותר במעי החדקונית היו מהסוג ציטרובקטר – סוג חיידק שנציגים שלו מסוגלים לקבע ולמחזר חנקן – ממצא היכול להעיד על חשיבותם של החיידקים לתזונת החדקונית. ככל שהיו על שורשי הצמח חדקוניות רבות יותר, כך הצמח נטה להיות גדול יותר והקרקע שסביבו – להיות עשירה יותר בחנקן, דבר היכול להעיד על השפעתה החיובית של החדקונית על הצמח. כדי לבחון את ההשערה הזאת בצורה ישירה, ערכנו ניסוי מבוקר שבו גידלנו צמחי מלחית בנוכחות חדקוניות ובלעדיהן. תוצאות הניסוי לא העידו על השפעה חיובית של החדקונית על ההישרדות וההתפתחות של הצמח. עם זאת, צמחים שחדקוניות חיו על שורשיהם הכילו אחוז חנקן גבוה יותר וגם הרכב האיזוטופים (סוגי האטומים השונים) של החנקן שבהם היה שונה מזה של צמחים ללא חדקונית. התוצאות מרמזות כי החיידקים שבמעי חרקים חשובים מאוד לתזונתם וליחסי הגומלין שלהם עם הצמח ועם הסביבה. אף שלא מצאנו ראיות ישירות להשפעה חיובית של החדקונית על הצמח, התוצאות מעידות על סבילות גבוהה של הצמח לנזקי החדקונית, הנובעת כנראה מיחס הדבקה נמוך (לרוב חדקונית אחת לצמח) ומתזונה והתפתחות איטיות של החדקונית – וייתכן שגם מתרומת חנקן של החדקונית לצמח.