האם ובאיזו מידה מהווים צילומי עיתונות מרכיב בזיכרון הקולקטיבי של ציבור וחברה? כדי לענות על שאלה זו בדקנו את יכולתם של ישראלים לאזכר ולזהות צילומי עיתונות חשובים של אירועים שהתרחשו במהלך שבעים השנים האחרונות בארץ ובעולם. בדקנו צילומים ישראליים כמו דגל הדיו באום רשרש (אילת) ב-1949, ביקור הנשיא המצרי סאדאת בישראל ב-1977, והלינץ' ברמאללה ב-2000. בדקנו גם צילומים מחו"ל כמו הנפת הדגל האמריקני באיוו-ג'ימה ב-1945, הילדה שנפגעה מפצצת נפאלם במלחמת וייטנאם ב-1972, ונפילת חומת ברלין ב-1989. המחקר בוצע בשני שלבים. תחילה נערכו 13 קבוצות מיקוד בנות 10 משתתפים כל אחת, 5 גברים ו-5 נשים בקבוצות גיל הומוגניות מ-16 ועד 80. במהלך המפגשים נתבקשו המשתתפים להיזכר בצילומים חשובים, לדעתם, שפורסמו בקשר לאירועים בישראל ובחו"ל ולהסביר מדוע הם זוכרים דווקא צילומים אלה. לאחר מכן הוצגה סדרת צילומים שנבחרה מראש על ידי החוקרים והמשתתפים נתבקשו לזהותם ולהסביר את חשיבותם. צילומים אלה נבחרו על בסיס סקירת צילומים בספרי לימוד בהיסטוריה, ראיונות עם היסטוריונים, צלמי עיתונות ומומחים אחרים. מספר חודשים לאחר מכן, נערך סקר מקוון על בסיס מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית (גילאי 16-80) בישראל. המדגם כלל 1,211 נחקרים. בשאלון הוצגו שאלות לגבי חשיפה למקורות מידע ועניין שמגלים הנחקרים בתכני חדשות ואקטואליה במדיה שונים וכן כמה אהבו ללמוד נושאים שונים כאשר היו בבית הספר התיכון. לאחר מכן הוצגה סדרה של 30 צילומים, 15 ישראלים ו-15 מחו"ל, שנבחרו בין השאר על בסיס הדברים שנאמרו בקבוצות המיקוד. לאחר כל צילום נתבקשו הנחקרים להשיב על 3 שאלות. (1) "האם הצילום הזה מוכר לך?"; (2) "לאיזה אירוע קשור הצילום?"; (3) "מה עולה בראשך בעקבות הצפייה בו בנוסף למה שכתבת קודם?". מתברר שמרבית הצילומים שנזכרו וזוהו קשורים בהיבטים של קונפליקט, טראומה או ניצחון (או שילוב ביניהם). אין קשר ישיר בין מועד הפרסום הראשון של הצילומים לבין זיהויים. חמשת הצילומים הישראלים המאוזכרים והמזוהים ביותר הם: שחרור גלעד שליט (2011), הכרזת המדינה (1948), רצח רבין (1995), משפט אייכמן (1962), ושלושת הצנחנים בכותל (1967). חמשת הצילומים מחו"ל הם: הפיגוע במגדלי התאומים (2001), זיהוי סדאם חוסיין (2003), הצונאמי בתאילנד (2004), רצח הספורטאים במינכן (1972) וגופת הילד הפליט הסורי על שפת הים בתורכיה (2015). קיים קשר חיובי בין גיל הנחקרים לבין היכולת לזהות את הצילומים. כמו כן יש נטייה קלה לגברים לזהות יותר צילומים מאשר נשים. אין הבדלים משמעותיים באשר לרמת ההשכלה וזיהוי הצילומים. התגובה השכיחה ביותר לצילומים הייתה הבעת רגש אשר באה לידי ביטוי בולט יותר בקרב הנחקרים המבוגרים. נמצאו גם מספר קטן של תגובות פוליטיות וזיכרונות היסטוריים אישיים הקשורים בצילומים.