חקר הקבלה המודרנית שהתפתח בעשור האחרון הכיר בתרומתו הגדולה של הרב המקובל יהודה לייב הלוי אשלג להתפרצות העניין ההמוני בקבלה בימינו. הרב אשלג, יליד 1884, כתב החל משנות העשרים של המאה העשרים ועד מותו ב-1954 ארבעה ספרי קבלה עבי כרס הכוללים את פירושיו לכתבי האר"י ובמיוחד לספר עץ חיים, חיבורו המרכזי של תלמידו של האר״י הרב חיים ויטל. הוא גם פרסם תרגום עברי לספר הזוהר המכונה פירוש הסולם, המבוסס על פרשנותו לכתבי האר"י. ב-1933-1934 פרסם לראשונה הרב אשלג שלושה קונטרסים שכללו מאמרים הגותיים בשפה השווה לכל נפש על מהות היהדות והקבלה. כוונתו הייתה לפרסם לא פחות מחמישים קונטרסים מסוג זה, אך הם לא ראו אור. חומר רב נותר בכתב יד והחלק מחומר זה שהודפס מתוך כתבי היד כלל השמטות משמעותיות. מטרת פרויקט מחקר זה הייתה לערוך את כל כתביו העיוניים של הרב אשלג על פי החומר המצוי בכתבי היד, שחלקם ראו אור באופן חלקי, במטרה לתרום להבנת הקשר שבין כתביו הקבליים לכתביו העיוניים והחברתיים על מהות היהדות והקבלה המתבססים על עיוניו בתחומי מדע שונים בהם פיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה בת זמנו. הישגו המרכזי של המחקר הוא הכנת כתב יד למהדורה מדעית מוערת של כל כתביו ההגותיים של הרב אשלג בליווי מבוא מקיף. פרויקט זה חושף את התמונה המלאה של תורת האישיות שעיצב הרב אשלג, את תפיסתו החברתית-קומוניסטית, את מחשבתו הקבלית-משיחית ואת הקשרים ההדוקים בינם לבין פרשנותו לתורת האר"י וספר הזוהר.