"ארכיטקטורת הצמיחה" של הצמח היא דגם הארגון המרחבי של גוף הצמח, המושפע מגורמים כגון צורת העלים, דגם ההסתעפות, מבנה התפרחת ומועד הפריחה. לכל מין של צמח יש ארכיטקטורת צמיחה אופיינית. גם מועד הפריחה הוא אופייני למין ומושפע מתנאי הסביבה כגון אורך יום, עוצמת תאורה וטמפרטורה. הבסיס הגנטי המעצב את הפריחה ואת דגם הארגון המרחבי של צמחים נחקר במספר מועט של צמחי מודל. מעט מאוד ידוע על סוגיה זו ברוב רובם של הצמחים, ובמיוחד בצמחי חקלאות. ידע זה נחוץ להבנת ההבדלים בין מינים שונים של צמחים, ועשוי להועיל בהגדלת יבוליהם של גידולים חקלאיים. מטרת מחקר זה הייתה ללמוד את הבקרה הגנטית והמולקולרית של ארכיטקטורת הצמיחה והמעבר לפריחה, ולזהות את הגנים ואת המסלולים ההתפתחותיים המבקרים תהליכים אלו בצמח הפלפל. כדי לזהות את הגנים המבקרים את ארכיטקטורת הצמיחה בפלפל, יצרנו אוכלוסיית צמחים שבהם השרינו באופן מלאכותי שינויים אקראיים ברצף ה-DNA. השינויים ב-DNA גורמים לשינויים בתכונות הצמח. לאחר מכן סרקנו את אוכלוסיית הצמחים המוטנטית הזאת וחיפשנו שינויים בארכיטקטורת הצמיחה, כגון מועד הפריחה, דגם ההסתעפות של הענפים ומבנה התפרחת – קבוצת פרחים הצומחת יחד על גבעול אחד בצמח. בעזרת שיטות של מיפוי גנטי, הצלחנו לזהות את הגנים האחראים לשינויים בתכונות הצמח. כך זיהינו את הגנים העיקריים המבקרים את מועד הפריחה, את מבנה התפרחת ואת דגם הסתעפות הענפים, והשווינו את הבקרה של תכונות אלו בפלפל ובצמחים אחרים. ממצאינו מראים כי רוב הגנים המבקרים את ארכיטקטורת הצמיחה שמורים במיני צמחים שונים, כלומר הם לא השתנו במידה רבה במהלך האבולוציה. ואולם, אופן פעולתם ויחסי הגומלין ביניהם ייחודיים לכל צמח וגורמים להבדלים בין מיני הצמחים השונים.