ר' לוי בן גרשם (רלב"ג, פרובנס, 1288-1344) היה רב מבריק ופילוסוף יהודי שכתב חיבורים חשובים כדוגמת ספר ״מלחמות השם״ ופירוש על המקרא. בימי הביניים רעיונותיו היו ידועים מאוד בעולם היהודי, ונראה שפרסומו נבע בעיקר מסדרת פירושים שכתב על חיבוריו המדעיים של אריסטו. יש לזכור שבימי הביניים יהודים לא קראו בדרך כלל את כתבי אריסטו ביוונית ואף לא באופן ישיר, אלא בשפות הכתיבה השכיחות בתקופתם – עד המאה ה-12 ערבית ואחר כך עברית – ודרך תיווך של פרשנים שונים שפירשו את אריסטו. אחד הפרשנים החשובים לכתבי אריסטו היה הפילוסוף והקאדי המוסלמי אבן רשד (1126-1198), שפירושיו לאריסטו תורגמו לעברית וליוו את כתביו והחל מן המאה ה-13 היו הדרך הבלעדית של יהודים להכרת כתבי אריסטו. אבן רשד כתב שלושה פירושים שונים על רוב כתבי אריסטו: קיצור – פרפראזה לדברי אריסטו; ביאור בינוני – הסבר מורחב לאריסטו; ופירוש ארוך – ציטוט ופירוש דברי אריסטו, משפט אחר משפט. אחד הקוראים הנלהבים של כתבים אלו היה רלב"ג, שהחל לכתוב עליהם בשנת 1320 עד 1324 סדרת פירושי-על. פירושים אלו הקנו לו מעמד סמכותי בהבנת דברי אבן רשד בקרב יהודים במאה ה-14. המחקר שלי עוסק בפירוש של רלב"ג לקיצור “השמע הטבעי”, קרי לספר הפיזיקה של אריסטו, במטרה להציג מהדורה מדעית שלו, לנתח את דרכו הפרשנית של רלב"ג ולעמוד על היסודות החדשניים שבפירוש. המהדורה המדעית מסתמכת על שמונה כתבי יד שבהם שרד הפירוש, והיא מלווה בהערות רבות המשוות את הרעיונות המובעים בפירוש הן לכתבים אחרים של רלב"ג, הן לדברי אבן רשד, במטרה להתחקות אחרי המקורות של רלב"ג ולזהות את מידת החדשנות שיש בהם. המסקנות של המחקר מוצגות במבוא למהדורה, ולפיהן למרות הצהרתו המפורשת של רלב"ג שמטרתו היא רק לפרש את הפירוש, בפועל, הוא סוטה ממטרה זו לטובת הרחבה בנושאים שונים שיעמיקו את הבנת הקורא, ואף מוצא טעם לחלוק על אבן רשד ולעיתים על אריסטו עצמו, ולהציע פירושים או רעיונות מדעיים אלטרנטיביים. המבוא מציג כ-15 מקומות שבהם רלב"ג מציע דרך ייחודית ושונה להבין את הנושאים הנידונים בספר של אריסטו בנושאים כמו תנועה, זמן, מקום ומושג האינסוף. לעיתים ניתן למצוא את הרעיונות הללו גם בפירושים אחרים של רלב"ג על אבן רשד, ואף בספר ״מלחמות השם״ – ולעיתים לא. רעיונות חדשניים אלו חשובים הן להבנת עולמו ההגותי של רלב"ג ולדרך התפתחות מחשבתו, הן להבנת התגבשותם של רעיונות מדעיים בעולם היהודי כחלק מההיסטוריה העולמית של התפתחות המדע.