ר' אלעזר בירבי קליר היה מגדולי הפייטנים ואחד הפורים שבהם. מאות רבות של פיוטים שלו שרדו – חלקן הקטן במחזורי אשכנז, ובהם פיוטים הנאמרים עד היום, ועוד פיוטים רבים התגלו בגניזה הקהירית. מטרת מחקר זה הייתה איסוף של כל הפיוטים הללו והוצאתם לאור במהדורה מדעית, על פי כתבי היד. מדובר בטקסטים קשים מאוד, עם הרבה רמזים למדרשים ולשון סתומה, ולכן כל פיוט מלווה בביאור מקיף. בפרויקט מחקר קודם עבדנו על פיוטיו לימים נוראים, בעוד במחקר הנוכחי אנחנו מכינים שלושה כרכים של פיוטיו לשלוש רגלים: פסח, שבועות וסוכות (כולל שמיני עצרת). בין הפיוטים הנדפסים כלול למשל הפיוט ״אומץ גבורותיך הפלאת בפסח״ הנאמר – בעיקר בקהילות של יוצאי אשכנז – במסגרת ההגדה של פסח. בספרנו הוא יופיע במקומו המקורי, במסגרת קדושתא, שהיא מערכת פיוטים לתפילת עמידה של שחרית, לראשון של פסח. הקדושתא שרדה במחזורי אשכנז, אך במהדורתנו נוספו לה עוד קטעים שלא הגיעו לאשכנז ונשמרו בכתבי הגניזה. בין הפיוטים לסוכות בולטות בייחודן ההושענות – פיוטים הנאמרים תוך הקפת הבימה בבית הכנסת עם ארבעת המינים. כמה מן ההושענות הנאמרות עד היום בבתי כנסת אשכנזיים הן פרי עטו של ר' אלעזר בירבי קליר. ידועה במיוחד ההושענא ״אומץ ישעך בא״, פיוט יפה הנאמר בהושענא רבה ואחריו חובטים את הערבות. הפיוט שבמחזורי אשכנז מיוסד על אלפבית שלם, אבל על פי מחזורי איטליה וקטעי גניזה מתברר שבאשכנז נשמר רק חלקו של הפיוט: היה לו המשך שבו חתם הפייטן את שמו, ״אלעזר בירבי קליר״. חלק זה מעניין, כי הוא משמש תיעוד קדום לאמירה טקסית ייחודית ששרדה במקורות מאוחרים יותר ובהקשרים אחרים. זו רק דוגמה אחת לדברים המרתקים שניתן ללמוד מהפיוטים, דברים המפורטים במבואות למהדורות השונות.