הקדושה בירגיטה משוודיה (1373-1303) הייתה מיסטיקנית, נביאה וקדושה נוצרית ומייסדת מסדר חשוב של נזירים ונזירות, המסדר הבירגיטיני. היא הקדושה הנשית החשובה ביותר של מדינות סקנדינביה, והיא הוכרזה בשנת 1999 כאחת מששת הקדושים הפטרונים של אירופה יחד עם הקדושה קתרינה מסיינה (1380-1347). השפעתה של בירגיטה הקדושה משוודיה על התרבות הדתית של תקופתה הייתה משמעותית, והיא נחשבת לאחת המיסטיקניות המרכזיות של ימי הביניים המאוחרים. היא בילתה את עשרים וחמש השנים האחרונות לחייה באיטליה, שם השתמרו דימויים ויזואליים רבים וחומר דרשני רב הנוגע לביוגרפיה ולחזיונות שלה. לדימויים אלה הייתה השפעה מכרעת על התפתחות האמנות בתקופתה. למרות שמחקרים רבים הוקדשו לפולחן שלה באמנות הצפונית, מעט מאוד נחקר על השפעתה על אמנות הרנסנס האיטלקי. מחקר זה בוחן את ייצוגיה של בירגיטה הקדושה משוודיה במסורת החזותית האיטלקית מהמאה הארבע-עשרה עד המאה השבע-עשרה, ובמיוחד בהקשר של פעילות בירגיטינית ופעילותם של שני המסדרים המרכזיים של התקופה, הפרנציסקני והדומיניקני. המחקר מתמקד בדיון באמנות ובדרשות העממיות בנות הזמן. ניתוח של המקורות החזותיים יחד עם בחינה מקבילה של חומר דרשני מספקים תמונה ברורה ומקיפה של הדרכים שבהן הפולחן של הקדושה בירגיטה משוודיה התבסס באיטליה. הנחת העבודה היא שתמונות ויזואליות מעוררות השראה, וכי התמונות משקפות את העמדות והרעיונות המובעים בדרשות – ערוץ התקשורת העיקרי בימי הביניים וברנסנס. המחקר מצביע על קווי הדמיון וההבדלים שבין הייצוגים החזותיים והמילוליים של בירגיטה, ומנתח את המורכבות של פניה הרבים ואת האופן שבו השתנתה תדמיתה במשך מאות שנים. הדיון מדגים את הגמישות ואת האופי המניפולטיבי של הקדושה: כיצד קדוש מסוים יכול להיות בעל תפקידים רבים בהקשרים מגוונים ומנוצל על ידי קבוצות אינטרסים שונות למטרות נבדלות. מחקר זה עשוי לשמש גם כחקר מקרה מעניין של הדרכים שבהן הפולחן של המיסטיקנית השוודית חושף קשרי גומלין בין יצירות אמנות וספרות מיסטית.