לפי המשפט הבינלאומי והנורמות המקובלות ביחסים הבינלאומיים היום, למדינות ולעמים בעולם יש זכות להגדרה עצמית. זכות זו כוללת ניהול עצמאי של ענייני המדינה על ידי אזרחיה בתחום הפוליטי, הכלכלי וגם התרבותי, בלי התערבות או כפייה מבחוץ. אולם בימינו קיימת תלות כלכלית עמוקה בין מדינות לאור הסכמי סחר והשקעות, קיומם של אזורי סחר חופשי (כמו האיחוד האירופי) ופעילותם של תאגידים בינלאומיים. על כן נשאלת השאלה, שעמדה במרכזו של מחקר זה: מהי משמעותה של הזכות להגדרה עצמית כלכלית? האם היא זכות תיאורטית בלבד או שניתן ליצוק לה תוכן ממשי, גם בתנאים של תלות הדדית, באופן שישמור על האוטונומיה של המדינות ואזרחיהן? עיקר המחקר נעשה בתחומי המחשבה המדינית והתיאוריה הפוליטית, העוסקים בחקר מושגים ונורמות המנחות את המשפט והפוליטיקה. כדי לענות על השאלה המרכזית בחן צוות המחקר מושגים שונים של חירות כלכלית. מתוך כך מצאנו שלזכות להגדרה עצמית בתחום הכלכלי יש עדיין משמעות חשובה, גם במצב של תלות הדדית בין מדינות. חשיבותה של זכות זו היא בתפקידה כאמת מידה לחלוקת הרווחים והנטל באופן הוגן בין המדינות המקיימות יחסים כלכליים ביניהן. לדוגמה, על פי נורמה זו, הסכם סחר בין מדינות חייב להבטיח רווח יחסי הוגן למדינות החתומות ובכך למנוע ניצול של מדינה חלשה על ידי מדינה חזקה. כך גם במקרה של תאגיד המשקיע במדינה זרה כלשהי: על הרווחים להתחלק באופן הוגן בין התאגיד למדינה שבה השקיעה ואזרחיה. בנוסף לנושאים של חירות כלכלית מתחום הפילוסופיה הפוליטית, עסק המחקר גם בדינים מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי, בעיקר בתחום ההשקעות הבינלאומיות. מתוך מסמכים משפטיים אלה ניתן ללמוד על התפיסות הקיימות במציאות המשפטית לגבי מושגי היסוד של המחקר – חירות כלכלית וחלוקה הוגנת של רווחים ונטל בין מדינות המקיימות ביניהן יחסים כלכליים ענפים. חלק זה של המחקר התאפשר בעזרת שיתוף פעולה פורה בין חוקרים מתחום המשפט והפוליטיקה.