בעשורים האחרונים גובר מאוד העניין האקדמי במושג "נרטיב" בחקר הפוליטיקה, בדומה לתחומים אחרים במדעי החברה. להתעניינות בנרטיבים או בסיפורים פוליטיים כמה סיבות. בהן: הרצון להבין אמצעים רטוריים שבהם משתמשים מנהיגים פוליטיים כדי להעביר את מסריהם ולשכנע בהם, וללמוד על הסיבות להעדפות פוליטיות של אזרחים. בסדרת מחקרינו אנו מבקשים להבין לעומק מהם הסיפורים הלאומיים המרכזיים מנקודת המבט של הציבור הרחב ושל מנהיגים פוליטיים וכיצד הם עשויים להשפיע על התנהגות פוליטית. אנו עושים זאת באמצעות ניתוח טקסטים (למשל עיתונים, נאומים וחוקות) ובאמצעות סקרי דעת קהל בישראל ובמדינות נוספות, ובהן בריטניה, ארה"ב ורוסיה. הניתוח הטקסטואלי נועד להבין מהם הסיפורים הלאומיים שבהם השתמשו האליטות הפוליטיות, להעריך את השפעתם וללמוד על תפקידם באירועים פוליטיים שונים. דוגמה לאירוע שכזה היא תוכנית ההתנתקות, שבה ממשלת ישראל פינתה ב-2005 את רצועת עזה ואת היישובים הישראליים בתחומה וכן ארבעה יישובים בצפון השומרון. סיפור ההתנתקות כפי שהוצג בנאומים ובהודעות של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שיזם את התוכנית, נשען על המאפיינים הפרסונליים של הפוליטיקה בישראל. כך, לקראת ביצוע התוכנית, שרון היה גם מְסַפֵּר הסיפור וגם הדמות המרכזית בו, והציג בדרך זו את ההתנתקות כגורלית לישראל: "זו שעת גורל לישראל. על הפרק הכרעה קשה שמעטות כמוה, שמידת חשיבותה לעתיד מדינתנו באזור הזה זהה למידת הקושי, המכאוב והמחלוקת שהיא מעוררת בקרבנו... לי אישית קשה מנשוא ההכרעה הזאת. בכל חיי כלוחם וכמפקד, כאיש פוליטי, כחבר כנסת, כשר בממשלות ישראל וכראש הממשלה, לא ידעתי קשה כמותה... מאשימים אותי כי רימיתי את העם ואת הבוחרים, כי אני נוקט בצעדים המנוגדים לחלוטין לדברים שאמרתי ולמעשים שעשיתי. זו עלילת שווא". באמצעות סקרי דעת הקהל אנו מאפשרים למשתתפים לדווח על תחושתם ביחס לאירועי מפתח היסטוריים-לאומיים וביחס לעתיד האומה. בדרך זו, שבה אנו מנתחים סיפור לאומי דרך עיניהם של אזרחים, אנו מבקשים ללמוד על התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות. לדוגמה, כיצד החשיבות שהם מייחסים לאירועים לאומיים משמעותיים – כגון הקמת המדינה – עשויה להשפיע על החלטתם אם להצביע בבחירות, על בחירתם במפלגה מסוימת, ועל היחס שלהם ליריבים פוליטיים. כך למשל, מצאנו כי במדינות שונות (ישראל, ארצות הברית, בריטניה, דנמרק והולנד) אנשים שלא הזדהו עם סיפור לאומי משמעותי דיווחו על נכונות נמוכה להצביע בבחירות. כלומר, לפי פרשנותנו, אזרחים שאינם מרגישים חלק מהסיפור המשותף של האומה פחות מתאמצים להצביע בבחירות וכך להשתתף באופן פעיל בעיצוב העתיד הלאומי. ממצא כגון זה מדגים בעינינו כי סיפורים פוליטיים לאומיים עשויים לתרום להתנהגות פוליטית בעלת השפעה. הבנת הסיפורים הלאומיים, דרך עיניהם של מנהיגים ושל הציבור הרחב, מסייעת לנו לחקור נושאים פוליטיים-חברתיים רבים – כגון גיבוש זהות לאומית, השתתפות בבחירות, ותקשורת ורטוריקה של מנהיגים – שקשורים בעיצוב פני המדינה.