גוף האדם מצויד במערכת עצבים ובאמצעים נוספים המתריעים על תקלות, רצוי לפני שהן הופכות לקריטיות. במהלך השנים האחרונות חלה התפתחות רבה בניטור בריאות מבנים (מטוסים, מסילות רכבת, סכרי מים, גשרים, בניינים וכדומה) ע"י אמצעים טכניים שונים. אחד הפתרונות המבטיחים הוא שימוש בסיבים אופטיים לצורכי חישה (בשונה מתפקידם המקובל בתקשורת). סיבים אלה דקים ביותר (בעובי שערת אדם), עשויים זכוכית או פלסטיק וביכולתם לשמש (ללא תוספת כלשהי) כחיישנים מעולים למאמצים מכניים, לטמפרטורה, ללחץ ואפילו לחישת סיבוב (כבר היום הם משמשים כג'ירוסקופים אופטיים במגוון רחב של כלי טיס). לצורך חישת עיבורים (מתיחה, כיווץ) במבנה ניתן להטמיע סיבים אלה בגוף המבנה או להדביקם עליו. שיטות המדידה כולן אופטיות, וכמובן קיימות שיטות חישה שונות ומגוונות. חישה בדידה מתבצעת כאשר לאורך סיב מסחרי רגיל (מסוג המכונה חד-אופן) מוטבעים מספר חיישנים נקודתיים. כיום נמצאים חיישנים כאלה בכנפי מטוסים (בעיקר אלה ללא טייס). ביכולתם לעקוב אחרי ההתנהגות המכנית של הכנף בזמן הטיסה, כאשר כל התנהגות חריגה נרשמת ומטופלת לאחר נחיתת המטוס. חסרונה של החישה הבדידה נעוץ בסיכון שאירוע מדאיג יתרחש בין חיישנים. ואכן, בשיטות התומכות בחישה רציפה כל אורכו של הסיב מהווה חיישן. אחת מטכנולוגיות החישה הרציפה הבולטות משתמשת באפקט פיזיקלי על שם המדען הצרפתי ליאון ברילואן. שיטה זו עושה שימוש בסיב מסחרי רגיל ללא כל טיפול מוקדם. אור משודר משני קצות הסיב, ובמקום פגישת האלומות מתעורר גל אקוסטי הגורם להגברה של אלומה אחת על חשבון השנייה. מדידת ההגברה ותלותה בהפרש בין התדירויות האופטיות של שני הגלים מאפשרות מדידה מדויקת של המאמץ והטמפרטורה המקומיים. כיום שיטה זו נמצאת בשימוש נרחב בהגנה על צינורות נפט מדליפות ומגניבות. חסרונה הוא שבהיותה סטטית היא אינה מאפשרת מדידתן של תופעות דינמיות המשתנות בזמן המדידה. במחקרינו מצאנו דרכים חדשניות למדידות דינמיות באמצעות אפקט ברילואן במהירויות דגימה של מאות הרצים ("הרץ" פירושו מחזור אחד לשנייה) ולטווחים של מאות מטרים, תכונות המאפשרות לאמץ אותן במתאר רחב של שימושים. המחקר הגיע להישגים מעשיים וכיום נמצא בשלב מסחור על ידי חברה ישראלית.