עששת היא מחלה זיהומית שגורמת להרס הרקמות הקשות של השיניים ולריקבון של רקמותיהן הרכות (חורים בשיניים). היא נגרמת מחיידקים שהעיקרי שבהם הוא סטרפטוקוקוס מוטנס. מדובר באחת המחלות הנפוצות ביותר, שפוגעת ברוב בני האדם, אך עדיין לא נמצאו לה טיפולי מניעה או שיקום תרופתי יעילים. כיום אנו מסתמכים רק על סתימת החורים. אחד הטיפולים המבטיחים ביותר כיום בתחום המחלות הזיהומיות הוא שימוש בבקטריופאג'ים (ובקיצור פאג'ים) – נגיפים שתוקפים חיידקים (הם מתרבים בתוכם ואז פורצים החוצה תוך כדי הרס תאיהם). הפאג'ים ניתנים לבידוד מהטבע, בטוחים לשימוש, תוקפים חיידקים מזנים ספציפיים ולא פוגעים בחיידקים אחרים (מועילים), וניתנים לשינוי גנטי אם החיידקים מפתחים עמידות נגדם. במחקר זה בחנו את השימוש בפאג'ים כטיפול בעששת. תחילה בודדנו בשיטות מיקרוביולוגיות, מתוך 200 דגימות שנלקחו מחלל הפה של חולי עששת, פאג' שתוקף את החיידק סטרפטוקוקוס מוטנס. קראנו לו HBZ1, על שם הדר בן זקן, הסטודנטית שסרקה את הדגימות וזיהתה את פגיעת הפאג' בחיידק. בהמשך, כדי לבדוק את יעילות הפאג' בתנאים המדמים עששת, יצרנו מצע נוזלי שבו שילבנו תרביות של חיידקי סטרפטוקוקוס מוטנס, דנטין עששתי (החומר שנוצר בתגובה לזיהום בחור השן) ואת הפאג', והראינו שהפאג' חיסל את הסטרפטוקוקוס מוטנס. זהו אמנם ממצא ראשוני, אך הוא מצביע על הפוטנציאל הגלום בפאג'ים כאמצעי מניעה להתפתחות חורים בשיניים. בהמשך ביצענו ריצוף גנטי של הפאג' וגילינו אילו גנים הוא נושא. השווינו אותם למאגר מידע על גנים של חיידקים ונגיפים שזוהו כמחוללי מחלות, וכך הבנו שהפאג' כנראה בטוח לטיפול. כיום אנו בוחנים אותו בעכברים שהחדרנו להם סטרפטוקוקוס מוטנס. מכאן, אנו מקווים שתיסלל הדרך לייצור תכשירים מבוססי פאג'ים, כגון משחות שיניים או שטיפות פה, למניעת עששת. כיוון נוסף שאנו בודקים הוא הנדסת המיקרוביום (מגוון האורגניזמים ובהם חיידקים) של חלל הפה. כיום ידוע שמיקרוביום לא מגוון תורם למחלות רבות, וכמעט אין פרוביוטיקה שמיועדת לחזק את החיידקים הידידותיים של חלל הפה. אנו מאמינים שבעתיד, לאחר שנחקור מיקרוביום של מטופלים עם עששת, נוכל לפתח עבורם טיפול מותאם אישית – מתן חיידקים חיוביים שחסרים להם וחיסול החיידקים המזיקים.