התקבצות בעלי חיים עם קרובי משפחתם עשויה לתרום לכשירותם באמצעות שיתוף פעולה במגוון משימות, כגון שיחור מזון, רבייה או הימנעות מטורפים – כך לפי תיאוריית ברירת שארים. תיאוריה זו מסבירה כיצד פרטים עושים מעשים אלטרואיסטיים עד כדי סיכון עצמי כדי לסייע לקרובי משפחתם; לפיה, פרט מסוים ייטה להקריב למען האחר בהתאם לקירבה הגנטית ביניהם ולפי הרווח הצפוי לו. עם זאת, שיתופיות משמעותה הקרבה של רצונות וצרכים למען האחר, ולכן מרבית בעלי החיים אינם שיתופיים באופן מלא ומחייב. כלומר, הם משתפים פעולה רק בחלק מחייהם או רק בחלק ממשימות החיים, הכוללות שיחור מזון, הגנה מטורפים וגידול צאצאים. כדי להבין מהם הגורמים הקובעים דגם נפוץ זה של שיתופיות חלקית, נחוץ מידע על אירועי התקבצות והפרדה בין קרובי משפחה והנסיבות שבהן הם מתרחשים. כדי להתמודד עם אתגר מחקרי זה, ערכנו מחקר על אוכלוסייה חופשית של קאקים – מין ציפור שיר ממשפחת העורביים. ביקשנו לבדוק אצלם את המתאם בין עוצמת הקשר החברתי (שנמדדת לפי התדירות שבה הם שוהים יחדיו) לבין מידת הקירבה הגנטית; מתאם גבוה ביניהן יעיד על העדפתם של הפרטים לשהות עם קרובי משפחתם יותר מאשר עם זרים. בחנו זכרים ונקבות, צעירים ובוגרים, באתרי קינון ושיחור מזון, לאורך שנה ויותר. כדי לאפיין את עוצמת הקשר החברתי עקבנו אחר מיקום הקאקים וזיהינו מתי הם שוהים יחדיו. זאת באמצעות תג Radio Frequency Identification (המזכיר שלט רחוק של רכב) שהצמדנו להם. התג משדר אות מזהה מדי דקה, והוא נרשם במקלטים שפיזרנו במרחב. כך, כאשר פרט הנושא אותו נכנס לטווח קליטה של מקלט, הוא נרשם כנוכח באותו אתר. הקשר בין שני פרטים נחשב לחזק יותר ככל שהם נרשמים יחדיו באותם אתרים לעתים קרובות יותר. הקירבה הגנטית בין הפרטים נמדדה באמצעות אפיון מולקולרי של הגנוטיפ (סמנים בדנ"א) שלהם. מצאנו כי בוגרים, בעיקר בני אותו זוויג (זכר וזכר או נקבה ונקבה), נמנעים מיצירת קשר חברתי עם קרובי משפחה רק באתרי קינון ורק בעת ההכנות לעונת הקינון (כחצי שנה – מספטמבר עד מרץ); בתקופה זו מתקיימת תחרות גדולה על אתרי קינון ועל בני זוג, וממצאנו מרמז כי בני אותו זוויג שהם קרובי משפחה אינם יוצרים קשר כדי להימנע מעימותים תוקפניים. מסקנה זו נתמכת גם בתצפיות שערכנו על עימותים כאלו בין פרטים, שמהן הבנו כי הקאקים ממעטים לריב עם קרובי משפחתם. ניתן להסיק מכך כי קאקים נמנעים מיצירת קשר כדי לא להתחרות ולהיאבק אחד בשני על בן זוג ולמנוע פגיעות ונזק אפשרי לשושלת המשפחתית. כך למשל, הזכר ייאבק על נקבה עם זכר זר ולא עם זכר שהוא קרוב משפחתו. ניתן אולי להקביל זאת לסיטואציות חברתיות מחיי האדם: למשל, תאומים שמופרדים לשתי כיתות בבית הספר כדי שלא יתחרו אחד בשני על אותם קשרים.