מטרת מפעל זה היא לחבר מילון מדעי של השפה הפרסית האמצעית, שהיתה שפת התרבות והממשל של המלכות הסאסאנית בין המאה השלישית למאה השביעית לספירה. יש בידינו ספרים על היסטוריה ומיתולוגיה, על חוכמה ובידור, מסמכים הכוללים חשבונות של סוחרים, התכתבות, וכדומה. בשל ההיקף העצום של הממלכה הסאסאנית וקשריה עם קבוצות של בני דתות מגוונות – זורואסטרים, מאניכאים, יהודים, נוצרים ועוד – הפכה השפה הפרסית האמצעית לאחד מכלי התקשורת התרבותיים והמדיניים של שלהי העת העתיקה. האלפבית של הפרסית האמצעית שאול מן השפה הארמית, שהיתה שפה מקשרת בין עמים שונים באותה התקופה. הכתב של הפרסית נלקח מן הארמית. בכתיבת טקסט פרסי הכתב מכיל מלים ארמיות רבות, שלא חדרו לשפה הפרסית, אלא שימשו רק כסמלים למלים הפרסיות, כאידיאוגרמות. כאשר קוראים טקסט בפרסית אמצעית יש להגות במקום המלים הארמיות את מקבילותיהן בפרסית. הכתב הארמי עצמו עבר שינוי בפרסית אמצעית. הוא נעשה רהוט ומחובר, וחלק מן האותיות הארמיות זהות לאותיות אחרות. הנתונים הללו מכבידים על לימוד הקריאה בפהלווי (הכתב של הפרסית האמצעית). מבחינה כרונולוגית "פרסית אמצעית" מצויה בין פרסית עתיקה לבין פרסית חדשה, כלומר בין השפה של התקופה האחמנית (בערך 300-600 לפנה"ס) לשפה של התקופה המוסלמית (החל מהמאה השביעית לספירה). חלק גדול מן היצירה הכתובה בפרסית אמצעית הלך לאיבוד במהלך השנים הקשות שלאחר הכיבוש המוסלמי של איראן. מה שנשתמר אינו אלא פירורים מתוך ספרות מגוונת ועשירה יותר. העובדה שהיצירה הספרותית היהודית הענקית והמכוננת, התלמוד הבבלי, נוצרה באותה התקופה, מעידה על חשיבות הקשר בין התרבות הסאסאנית ליהדות. חיבור של מילון לשפה מתה דורש דרכי עבודה שונות מאשר חיבור של מילון לשפה חיה. מאחר שאין את מי לשאול על משמעותן של מלים נדירות וקשות, יש להפעיל שיטות מיוחדות, כגון אטימולוגיה. השפה הפרסית האמצעית שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות. מלים ממוצא דומה מצויות בשפות האחרות של המשפחה, ובכוחן לסייע לפעמים בקביעת המשמעות של מלים בפרסית אמצעית. הוא הדין בשלבים המאוחרים יותר של השפה, כגון בשפה הפרסית החדשה, שבה נשתמרו לא מעט מלים דומות. גם ההשוואה למלים בשפות איראניות אחרות עוזרת לעתים קרובות בפיצוח משמעות המלים. מסד נתונים גדול השאוב מתוך הספרות שבידינו מאפשר לנו ליצור קונקורדנציה אלפביתית של כל אוצר המלים. מסד הנתונים נשמר בידינו עם תרגום המאפשר לאתר את המשמעויות הקיימות. הספרות המדעית שהצטברה על ידי חוקרים בעבר ובהווה משמשת אף היא ככלי עזר לזיהוי מלים וביטויים. בדיקת החומר בצורה מדוקדקת מאפשרת לא פעם להגיע לכלל הכרעה מה היא המשמעות של מלים וצירופי מלים. חלק לא מבוטל מן המלאכה כבר נעשה, ויש לצפות שהיא תושלם, אולי במסגרת אחרת, בהמשך הדרך.