אוטם שריר הלב, או "התקף לב", גורם לסדרה של שינויים מורכבים במבנה ובתפקוד של חדרי הלב. שינויים אלו מעצבים מחדש את החדר השמאלי של הלב ועלולים להביא לאי-ספיקת לב, כלומר מצב רפואי שבו הלב אינו מסוגל לשאוב כמות מספקת של דם ולהזרים אותו לאיברים בגוף. כיום אין בנמצא טיפול יעיל להחלפת רקמת לב פגועה או מתה, פרט להשתלת לב. ברמת התא, ניתן לחלק את תהליך ריפוי הפצע לאחר אוטם שריר הלב לשני שלבים: שלב דלקתי ושלב מתקן. כל אחד משני השלבים האלה נשלט על ידי תת-אוכלוסייה שונה של מקרופאגים – תאים בולעניים של מערכת החיסון. השלב הדלקתי (4-1 ימים לאחר האוטם) נשלט על ידי מקרופאגים דלקתיים אשר גורמים, לדוגמה, לפינוי תאים מתים, ומפרישים חלבונים קטנים הנקראים ציטוקינים, המשתתפים בתהליכי איתות בתא. השלב המתקן (7-5 ימים לאחר האוטם) נשלט על ידי מקרופאגים אנטי-דלקתיים, אשר מעודדים ריפוי על ידי הפרשת ציטוקינים אחרים. החלמה טובה של אוטם בשריר הלב תלויה בגיוס מהיר של מקרופאגים, אך גם בתיאום ובבקרה מדויקים של הפעילות שלהם. אך הדלקת המתרחשת אחרי אוטם שריר הלב היא במקרים רבים חריפה מדי, וסיומה מתעכב. לכן, שינויים בתפקוד המקרופאגים עשויים להיות דרך יעילה לשיפור של שיקום הלב לאחר אוטם. מחקר זה, שנערך בשלב הראשון בעכברים, נועד לפתח אסטרטגיית טיפול באוטם שריר הלב על ידי שליטה בהיקף הדלקת שלאחר האוטם. זאת באמצעות ויסות רמת המיקרו-רנ"א בתא – מיקרו-רנ"א הוא מולקולות רנ"א קצרצרות, המשתתפות בבקרה של ביטוי הגנים בתא. כדי לווסת את רמת המיקרו-רנ"א בתא, הזרקנו לתא ננו-חלקיקים המכילים מיקרו-רנ"א מלאכותי או לחלופין אנטגו-מיקרו-רנ"א, כלומר רצפי רנ"א קצרים בעלי רצפים הפוכים ומשלימים למולקולות מיקרו-רנ"א של התא. שני סוגי המולקולות, מיקרו-רנ"א ואנטגו-מיקרו-רנ"א, ידועים בהשפעתם על המצב הדלקתי של מקרופאגים. שיערנו שבליעת חלקיקים אלו על ידי מקרופאגים הפועלים בלב תעודד את המעבר שלהם ממצב דלקתי לאנטי-דלקתי, ושמעבר זה יצמצם את הנזק הקיצוני הנגרם מאוטם בשריר הלב. ממצאינו הראו כי להזרקה של ננו-חלקיקים המכילים סוג מסוים של מיקרו-רנ"א הייתה השפעה מיטיבה על ההחלמה מאוטם שריר הלב (התקף לב). החדר השמאלי של הלב הוא החדר הגדול והחזק יותר, כיוון שהוא מזרים דם לכל רחבי הגוף; אוטם של שריר הלב גורם בדרך כלל לפגיעה אופיינית בו – התעבות והצטלקות של הדופן האחורית של חדר הלב השמאלי, ותמותת תאים בו בתהליך הנקרא אפופטוזה. הזרקת המיקרו-רנ"א מיתנה את הפגיעה האופיינית הזאת. זוהי תוצאה מבטיחה, המצביעה על כך שהזרקת ננו-חלקיקים המכילים מיקרו-רנ"א מסוים יכולה לווסת את פעילות המקרופאגים באזור אוטם שריר הלב ולגרום למקרופאגים לסייע בסיום הדלקת וליזום את הליך הריפוי של הפצע. השיטה שפותחה והודגמה בניסוי זה עשויה להביא תועלת רבה בטיפול רפואי באנשים הסובלים מאוטם שריר הלב. לשם כך נדרשים, כמובן, מחקרי המשך ובדיקה של הטיפול בבני אדם.