מחקר בגובה העיניים

מחקר בגובה העיניים

מפעל ייחודי של הקרן הלאומית למדע שמטרתו להנגיש את הישגי המחקרים הממומנים על ידה לציבור הרחב.

עובדות ומספרים

< חזרה למחקרים
ד"ר טל דינגוט אלכופר
יחסים בינלאומיים
האוניברסיטה העברית, קמפוס הר הצופים
ד"ר אסתר לופטין
ביה"ס לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
המרכז הבינתחומי הרצליה
מדעי החברה
תקופת המחקר
2015-2017

מה עומד מאחורי מדיניות ישראל כלפי מבקשי המקלט

מחקר בוחן את הדרתם של מבקשי המקלט בישראל דרך שלוש עדשות ביטחוניות-מחקריות

נכתב ע''י טל דינגוט אלכופר, 15 אוק 2018

למדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט שני מאפיינים עיקריים: הראשון הוא הדרתם אל מחוץ לגבולות המדינה באמצעות כליאה וגירוש. השני הוא אי לקיחת אחריות מדינית כלפיהם; זו מתבטאת בהיעדר מוסדות רווחה ואינטגרציה חברתית שיקדמו את השתלבותם בחברה הישראלית, בהערמת קשיים על תהליך הכרתם כפליטים, ובאי-מתן אזרחות. מטרת פרויקט המחקר שלנו היא להסביר את המדיניות הזאת של ישראל כלפי מבקשי המקלט, בעיקר אלו המגיעים מאפריקה, מנקודת מבט ביטחונית רחבה; הוא מנתח את השיח הפוליטי (פרוטוקולים) של מקבלי החלטות מ-2006 ועד 2014 – מהשנה שבה החל להגיע מספר משמעותי של מבקשי מקלט לישראל ועד תחילת המחקר. שיח זה מורכב מדיוני ועדות ומליאות הכנסת שעסקו בנושא מבקשי המקלט. לפי ממצאי המחקר, את מדיניות ישראל כלפי מבקשי המקלט מאפיינות שלוש עדשות תיאורטיות המוכרות במחקרי ביטחון בדיסציפלינה של היחסים הבינלאומיים: העדשה הריאליסטית החדשה, העדשה הקונסטרוקטיביסטית, והעדשה הפסיכולוגית-חברתית. העדשה הריאליסטית החדשה, שלפיה יש לבקר כניסה של מהגרים לא חוקיים לשטח המדינה כדי לשמור על הביטחון והיציבות הפנימית, מתבטאת היטב בשיח של מקבלי ההחלטות; המחקר מצא בין השאר התבטאויות שמשקפות צידוקים להקשחת המדיניות כלפי מבקשי המקלט מאפריקה; למשל, שהם מאיימים על ישראל מכיוון שהם מגיעים ממדינות אויב או מכיוון שהם רבים מכפי שישראל יכולה לקלוט, מה שעלול להביא לקריסתה הכלכלית. עם זאת, המחקר חשף כי לא קיימת קורלציה בין השיח הפוליטי הנ"ל לבין העובדות בשטח. למשל, רוב מבקשי המקלט אינם מגיעים ממדינות אויב (אלא ממדינות כגון אריתריאה שלישראל יש יחסים דיפלומטיים עמה), ומספרם (כ-60,000 נכון לתקופת המחקר) אינו תואם לעומס הכלכלי המתואר. כלומר, המחקר מצא שהשיח ה"ריאליסטי" למעשה מבטא הבניה חברתית, משתמעת או מוסווית, של מבקשי המקלט יותר מאשר מציאות ביטחונית אובייקטיבית. לפי העדשה השנייה – הקונסטרוקטיביסטית – מהגרים לא חוקיים נבנים חברתית כמאיימים על הביטחון המדיני באמצעות שיח ופרקטיקה (קרי, עוברים תהליך ביטחוניזציה) ולכן מוצדקת מדיניות נוקשה כלפיהם, והבניה זו היא תוצר של שחקנים חברתיים בעלי עוצמה הדוחפים לכך. באופן ספציפי בפרויקט זה בחנו באיזו מידה השיח הפוליטי בישראל משקף זאת. דוגמה אחת היא הקישור השכיח שנעשה בין מבקשי מקלט למונחים מתחום הביטחון שאינם קשורים אליהם. למשל, מצאנו כי באחת ממליאות הכנסת ב-2011, השוותה חברת הכנסת מירי רגב את מבקשי המקלט לאיום האיראני. לתיאורם צורפו מונחים כגון "פלישה" שיוצרים קונוטציה של צבא מאורגן ומונחים מתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני שמעצימים את תמונת האיום הביטחוני. למשל, כינויים "מסתננים" ו"שב"חים" או תיאור כניסתם לישראל ב"מנהרות". העדשה השלישית – הפסיכולוגית-חברתית – נחשפה גם היא בשיח הפוליטי בוועדות ומליאות הכנסת שבחנו. תיאורטית, גישה זו טוענת כי מדיניות נוקשה כלפי מהגרים לא חוקיים היא תוצר של חשש פסיכולוגי-חברתי שלפיו הם מאיימים על הביטחון הזהותי (קרי, הביטחון האונטולוגי) של החברה המארחת. חשש כזה השתקף גם הוא בשיח הפוליטי של מקבלי ההחלטות בישראל והוביל לצעדי "הגנה" שמטרתם לשמר את הזהות הישראלית-יהודית. למשל, במליאה ב-2010 ציין שר הפנים דאז, אלי ישי, שיש להגן על אופייה היהודי של המדינה המאוים על ידי מבקשי המקלט. ובמליאה ב-2011, ציינה חברת הכנסת ציפי חוטובלי שאלו התומכים במבקשי המקלט מסייעים למחיקת זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הפתרונות שהוצעו בדיונים אלו ונוספים שיקפו תהליך סוציו-פסיכולוגי של ביטחוניזציה (שימור הזהות היהודית); למשל, גירוש מבקשי המקלט למדינות המוצא שלהם או למדינה שלישית ובניית חומה שתחסום את כניסתם לישראל.

פורסם בתאריך - 04-יולי-2019 - התכנים נכונים ליום הפרסום

מילות מפתח

מדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט
הגישה הקונסטרוקטיביסטית ביחסים בינלאומיים
שיח פוליטי
הגישה הפסיכולוגית-חברתית של ביטחון אונתולוגי
ביטחוניזציה
פורסם בתאריך - 04-יולי-2019 - התכנים נכונים ליום הפרסום