בבסיס מחקר זה עומדת הכנת פרסום מדעי של כל עדי הנוסח של פירוש רש"י לתלמוד על מסכתות שבועות וסוטה. עדי נוסח הם תעודות המקרבות אותנו אל הנוסח המקורי של יצירה מסוימת תוך שימוש בכלים פילולוגיים היסטוריים. פרסום זה, שיוצג בעתיד במרשתת, מהווה צעד ראשון בקביעת הנוסח הטוב ביותר, דהיינו הקרוב ביותר לזה שיצא מתחת ידו של רש"י למסכתות תלמוד אלו. העמדת הפרסום הזה מהווה צעד משמעותי בניסיון מבוסס לבחון מחדש את תזת ״המהדורות״ שמהלכת מדור לדור של חוקרים. על פי הצעה זו רש"י עצמו עדכן את פירושיו לתלמוד מפעם לפעם ועל כן ישנן תופעות של אי תאימות של ממש בין עדי נוסח שונים ואף בין פירוש אותם מושגים ממש במסכתות שונות. בין שתי המסכתות שנחקרו קיימים הבדלים של ממש בהופעת פירוש רש"י שלפנינו. בעוד שבעבור מסכת שבועות קיימים עדי נוסח רבים שמוצאם ממרחבים שונים באירופה, בעבור מסכת סוטה קיימים שני עדי נוסח ייחודיים באופיים ביחס להופעת פירוש רש"י לתלמוד. האחד הוא קטע גניזה מזרחי גדול וחברו הוא הופעת הפירוש כמרכיב מרכזי בחיבור ״תוספות איברא״ על מסכת זו. הופעת פירוש רש"י בקטע הגניזה מחדשת את השאלה של חדירת פירושו של רש"י ותורתם של חכמי אירופה בכלל לארצות האיסלאם ואילו הציטוט המלא של פירוש רש"י לתלמוד בתוך ״תוספות איברא״ מעורר שאלה ביחס למצב הצבירה של הפירוש עוד על אדמת אירופה בה נוצר.