התהליך שבו רקמה רכה הופכת לרקמת עצם קשה נקרא "הִתגָרמוּת". חלק מתהליך ההתגרמות הוא ה"הסתיידות", כלומר שקיעת מלחים של סידן ברקמה. אך תהליכים אלה מתרחשים לא רק כחלק מיצירת עצם, אלא גם בהקשרים ובמקומות אחרים בגוף, לעיתים תוך גרימת נזק. כך, למשל, מתרחשת הסתיידות והתגרמות של כלי דם ושל מסתמי הלב – הסיבה המובילה לצורך בהחלפת מסתם בעולם המערבי. מעט מאוד ידוע על תהליכי ההתגרמות במסתמי הלב ובכלי הדם, אך ישנן עדויות לכך שבדופנות כלי הדם והמסתמים מתרחשים תהליכים המקבילים להתפתחות עצם. מצאנו מנגנון תוך-תאי ובו שלושה חלבונים עיקריים המאיצים את תהליך ההסתיידות וההתגרמות במסתמים ובכלי דם. הראינו כי בתרביות תאי שריר חלק של כלי דם, העוברים התמיינות לתאי עצם, יש עלייה בביטוי של חלבון הנקרא היסטון דאצטילז 4. חלבון זה חשוב להתמיינות, כי ביטוי-יתר שלו (כלומר הגדלת הייצור שלו בתא) מאיץ את תהליך ההתמיינות לעצם, ואילו הפחתת הביטוי שלו גורמת לעצירתה. כמו כן גילינו כי קשירת החלבון היסטון דאצטילז 4 בציטופלזמה של התא, כלומר האזור בתא שמחוץ לגרעין, תלויה בזרחון שלו על ידי האנזים SIK. החלבון היסטון דאצטילז 4 מזורחן נקשר לחלבון בשם אניגמה; קישור זה חשוב לפעילותו, שכן הפחתת הביטוי של החלבון אניגמה עוצרת גם היא את ההתמיינות לעצם. על סמך הממצאים האלה, הסקנו כי שלושת החלבונים היסטון דאצטילז 4, אניגמה ו-SIK תורמים לתהליך ההסתיידות של מסתמי הלב; עיכוב או הפחתת הביטוי של כל אחד מהם יכולים להאט את התהליך. ממצאים אלה תורמים להבנתנו את תהליך ההתגרמות וההסתיידות של כלי דם ומסתמי הלב, ועשויים לסייע בפיתוח טיפולים רפואיים בחולי לב.