אנליסטים פיננסיים ידועים כמקור מידע חשוב למשקיעים בשוק ההון. בין יתר השירותים שהם מספקים למשקיעים, אנליסטים נוהגים לפרסם תחזיות רווח מוקדמות המתייחסות לפירמות שניירות הערך שלהן - מניות, אגרות חוב וכדומה - נסחרים בבורסה לניירות ערך. תחזיות הרווח שאנליסטים מפרסמים מבוססות על מידע הזמין לציבור, כמו גם על מידע פרטי שהם אוספים ומייצרים בעצמם. השאלה האם תחזיות רווח של אנליסטים פיננסיים משקפות נאמנה את המידע הפרטי שברשותם נמצאת במרכזו של דיון אקדמי נרחב המשתרע על פני שני העשורים האחרונים. התפיסה האינטואיטיבית, לפיה התלות של מסלול הקריירה המקצועית של אנליסטים ברמת הדיוק של התחזיות שלהם גורמת להם לפרסם תחזיות התואמות את האמונות האמיתיות שלהם, הוכחה זה מכבר בספרות כשגויה גם ברמה התיאורטית וגם בהתבסס על תצפיות אמפיריות. עם השנים התפתחה ספרות אקדמית ענפה המראה כיצד שיקולי קריירה של אנליסטים פיננסיים עלולים להוביל להטיה אסטרטגית מכוונת בתחזיות שהם מפרסמים לציבור ביחס למידע הפרטי שנמצא ברשותם. עבודת המחקר שלנו מתמקדת בשני דפוסים של הטיות בדיווח המיוחסות בספרות לאנליסטים, דפוס של המעטה ודפוס של הפרזה. דפוס התנהגות של המעטה מוגדר כנטייה של אנליסטים לתת משקל חסר למידע הפרטי שברשותם ולהטות את ההכרזות שלהם לכיוון המידע הזמין לכלל הציבור. דפוס התנהגות של הפרזה הינו הנטייה ההפוכה של אנליסטים לתת משקל יתר למידע הפרטי שברשותם ולהטות את ההכרזות שלהם הרחק מהאמונות הרווחות בציבור. התנהגות של המעטה מיוחסת בספרות על פי רוב לאנליסטים חלשים, הסובלים מהעדר מידע, כישורים או ניסיון מקצועי בהשוואה לעמיתים שלהם, ועל כן בוחרים לתת תחזית הקרובה לקונצנזוס על מנת להיטמע בעדר ובדרך זו לעמעם טעויות אפשריות בתחזית. התנהגות של הפרזה מיוחסת בספרות על פי רוב לאנליסטים חזקים, הנהנים מיתרון במידע, בכישורים או בניסיון המקצועי שלהם, ועל כן מעדיפים לבלוט ולבדל את עצמם מתוך העדר על ידי פרסום תחזית הרחוקה מהקונצנזוס. אנו טוענים שאנליסטים יכולים להתנהג בצורה הפוכה מזו המיוחסת להם בספרות. הטענה שלנו, העומדת בניגוד לתפיסה המקובלת, מבוססת על ההבחנה שהמוניטין המקצועי של אנליסטים, הזדמנויות הקידום שלהם ושכרם הפוטנציאלי תלויים ברמת הדיוק היחסית של התחזיות שהם מפרסמים בהשוואה לזו של עמיתיהם למקצוע במידה רבה יותר מאשר ברמת הדיוק המוחלטת של התחזיות שלהם. תוך שימוש בטכניקות של תורת המשחקים, אנחנו מראים כיצד סכמת תגמול יחסית של אנליסטים יוצרת מצבים בהם אנליסטים חזקים הנהנים מיתרון מידע על פני העמיתים שלהם נותנים משקל חסר למידע הבלעדי בו הם מחזיקים ודוחפים את התחזיות שלהם אל עבר הקונצנזוס, בעוד שאנליסטים חלשים עם מידע פחות טוב מאמצים דווקא את האסטרטגיה ההפוכה של מתן משקל יתר למידע הפרטי שלהם ומטים את התחזיות שלהם הרחק מהקונצנזוס.