מחקר זה עסק באנזים, כלומר חלבון המזרז תהליכים כימיים, בשם ציקלואוקסיגנאז-2. חלבון זה, הנקרא בקיצור קוקס-2 (COX-2), הוא אנזים דלקתי שביטוי-יתר שלו במצבי דלקת כרונית ובסוגי סרטן שונים מעיד על סיכויי הישרדות פחותים. למרות קיומן של תרופות רבות המעכבות ביעילות את פעילותו של קוקס-2 (NSAIDS), הן כמעט אינן יעילות כלל בטיפול במחלות אלו. לאור זאת העלינו את ההשערה, כי לחלבון קוקס-2 יש תפקידים נוספים, אשר אינם קשורים לפעילותו הידועה כאנזים. לפיכך, במקום להתמקד בעיכוב פעילות החלבון, התמקד המחקר בזיהוי דרכים להיפטר מעודף של קוקס-2 בתא, כדי למנוע את פעילותו המזיקה. הממצאים העיקריים הם שעודף חלבון פגום המתאסף עקב פעילות מוגברת אינו מסוגל להתפרק בתא, והוא מופרש אל מחוץ לתא במנגנון מבוקר היטב. כמו כן נמצא כי קולטנים הנמצאים על פני ממברנת התא מבקרים את רמות החלבון קוקס-2 על ידי התערבות בקצב השעתוק לרנ"א של הגן המקודד לחלבון הזה. כלל ממצאי המחקר מצביעים על תפקידים חדשים של קוקס-2 ומתמקדים במסלולים הנחוצים לפירוק יעיל שלו כדי לשמור על שיווי המשקל הנחוץ לפעילות תאית תקינה.