מטרת מחקר זה הייתה לזהות ולאפיין את התפיסות של תלמידים ואת הבנתם את התכונות והמאפיינים של מערכות מורכבות, בהשפעת מעורבותם בבניית מודלים ממוחשבים של מערכות. המחקר בחן את התרומה של שלוש גישות שונות לבניית מודלים – כמותית, איכותית ומבוססת-סוכנים – על התפיסות והלמידה אצל הנבדקים. תרומה זו נבחנה לגבי שלוש קבוצות של משתנים: פיתוח תפיסה מערכתית; פיתוח מיומנויות חשיבה מערכתית; פיתוח מיומנויות ואסטרטגיות לבניית מודלים של מערכות. הישג מרכזי של המחקר הינו הרחבת גוף הידע התיאורטי על אודות התפתחות התפיסה המערכתית אצל לומדים, פיתוח מיומנויות חשיבה מערכתית על ידם ופיתוח יכולת מידול של מערכות מורכבות. המחקר תרם נדבך נוסף חשוב לגוף ידע זה על בסיס עדויות אמפיריות שנאספו במהלכו. הממצאים מראים בין היתר כי כל אחת מגישות המידול מחדדת היבט שונה של מורכבות. כמו כן, שלוש גישות המידול עשויות להשלים זו את זו בלמידה של נושאים ותופעות מורכבות בעיקר משום שהדבר מאפשר לתלמידים לשנות את דפוס החשיבה. יתר על כן, בשלושת התוכנות באים לידי ביטוי תהליכי חשיבה מהותיים במספר רמות: ברמת הניתוח וההבנה של התופעה הנחקרת, ברמת תהליך הייצוג של התופעה תוך בניית מודל ממוחשב שלה וברמת תפעול המודל לצורך בחינת התופעה או ניבוי התפתחותה בתנאים משתנים.