נמטודות הן תולעים עגולות (Round worms) זעירות דמויות חוט. אחת מהן היא נמטודה יוצרת עפצים, שמזיקה ביותר לגידולים חקלאיים בארץ ובעולם, ובהם ירקות, פירות ומיני פרחים. היא חודרת אל רקמות הצמח ומשרה יצירת תאי הזנה (המכונים גם תאי ענק) שמהם היא ניזונה ומתפתחת. בעקבות התהוות תאי ההזנה מתחילה חלוקת תאים נמרצת בצמח המובילה להיווצרות העפצים (נגעים). שינויים אלו מובילים לפגיעה ביכולתו של הצמח לקלוט מים, חומרי מזון ודשן ועלולים לגרום למותו. בנוסף, הנמטודה מתרבה מהר מאוד ולכן עלולה לפגוע ביבולים בתוך זמן קצר. הנמטודה מקיימת אינטראקציה עם תאי השורש של הצמח באמצעות חילופי ליפידים – תרכובות אורגניות כגון חומצות שומן וויטמינים. לליפידים תפקיד חשוב בתגובת הצמח למצבי עקה כגון חום ויובש וחשיפה למחוללי מחלות. אולם תפקידם באינטראקציה צמח-נמטודה עדיין לא נחקר לעומק. במחקר זה חקרנו בכלים גנטיים את היכולת של הצמח-פונדקאי תודרנית לבנה להגן על עצמו מפני הנמטודה באמצעות נגזרות של חומצות שומן ששמן אוקסיליפינים. חומצות אלו ידועות כמשפעלות מסלולי הגנה פיזיולוגיים באורגניזמים רבים, ובהם צמחים, אך תפקידן בהגנת הצמח מפני נמטודה עדיין לא נחקר. כדי לחקור זאת ערכנו ריצוף גנטי בתאי הצמח והתמקדנו בקבוצת גנים המקודדת (מתורגמת) לחלבונים שמשתתפים בייצור של אוקסיליפינים. פגענו בגנים מסוימים באמצעות מוטציות וכך גרמנו לצמח להיות רגיש לנמטודה; ראינו על מערכות השורשים שלו מספר גבוה של נקבות וביצים של הנמטודה ביחס לצמחים שלא פגענו בגנים שלהם. לעומת זאת כשהגברנו ביטוי של גנים אחרים שאחראיים לייצור של אוקסיליפינים – הצמח נותר עמיד לנמטודה. בנוסף, חשפנו זחלי נמטודה למגוון אוקסיליפינים וראינו שהם איבדו את חיוניותם. לסיכום, הצטבר בידינו מידע על האופן שבו אוקסיליפינים יכולים להגן על הצמח מפני נמטודה יוצרת עפצים. ביטויים ביתר בגידולים חקלאיים יוכל להגביר את עמידותם לה.