תאי עצב הם התאים הארוכים ביותר בגופנו והם צומחים בקצב משתנה בתקופת ההתפתחות והגדילה של יונקים. מחקרנו התמקד בשאלה כיצד תא עצב מבקר את קצב הצמיחה שלו בהתאם לאורכו הנוכחי, כלומר לא גדל מהר או לאט מדי. בחנו תאי עצב בתרבית תאים בשיטות ביוכימיות ומולקולריות. מצאנו כי מולקולות רנ״א (בעלות תפקיד מרכזי בקידוד, תרגום, הדנ"א לחלבונים) שקריטיות לגדילת תאים מובלות לאורך תא העצב ומתורגמות לחלבונים (חלקם אחראיים לוויסות חלבונים אחרים) בקצהו. לאחר מכן החלבונים החדשים מובלים על ידי דינאין – חלבון מוטורי (מנוע מולקולרי) – פנימה למרכז פיקוד בגרעין התא. כך נוצר קשר בין קצה תא העצב למרכזו שמאפשר חישה מתמדת של גודלו וויסות צמיחתו בהתאם. ספציפית הראינו שחלבון ששמו נוקלאולין מעורב בתהליך: הוא זה שמוביל את מולקולות הרנ״א לאורך תא העצב (באמצעות היקשרות אליהן) ומשם לשלוחותיו (אקסונים). כלומר, הוא מעורב במנגנון החישה המבקר את צמיחתו של התא. נוקלאולין מתבטא גם בתאים סרטניים (בכמות גדולה), ולכן תרופות ניסיוניות (שעדיין לא אושרו לשימוש קליני) נגד המחלה נקשרות אליו וכך מנסות להילחם בגידול. לפיכך, מחקר זה עשוי לתרום לחשיפת מנגנוני צמיחה של תאים סרטניים שקשורים בחלבון ולתרום לפיתוח תרופות נוספות מוכוונות נוקלאולין. בנוסף, מחקר זה יכול לסייע בפיתוח תרופות מבוססות נוקלאולין לחידוש וריפוי תאי עצב לאחר פציעות ופגיעות שונות.