מחקרנו בוחן מסגרת תיאורטית חדשה, שנועדה לחזות כיצד תגובות של בעל חיים יחיד לסיכון טריפה יכולות להשפיע על תהליכים ביוגיאוכימיים ברמת המערכת האקולוגית. כדי לבחור את פעולותיהם, בעלי חיים צריכים לשקלל את הצורך לאכול ואת הצורך להימנע מלהיאכל על ידי טורפים. עליהם להעריך נכונה את מידת הסיכון, ולהשתמש באמצעי הגנה שיקטינו אותו. לדוגמה, בתגובה לסיכון טריפה, הטרף צפוי להסיט משאבים שנועדו לגדילה והתרבות לצורך הדחוף יותר של התמודדות עם הטורף. כדי למזער את הנזק הנלווה, הטרף צפוי לשנות את תזונתו ולהעדיף מזון סוכרי על פני מזון חלבוני, וכך להשפיע על משאבי המזון המצויים בבית הגידול שלו. שינוי שכזה עשוי לגרום להשפעות מרחיקות לכת על תהליכים ביוגיאוכימיים, כגון מחזור חומרים. בחנו את המסגרת התיאורטית החדשה בשילוב של ניסויי שדה ומעבדה, תוך שימוש בכלים אנליטיים מתקדמים. התמקדנו בטחבן המדבר (Hemilepistus reaumurii), סרטן יבשתי מסדרת השווה-רגלאים הממלא תפקיד חשוב במערכות האקולוגיות היובשניות בצפון הנגב ובמרכזו. הטחבנים חיים במחילות משפחתיות שבכל אחת מהן חיים עשרות אחים ואחיות, הניזונים מעלים שנשרו ומקרומי קרקע ביולוגיים (חברה של יצורים זעירים המאפיינת את שכבת הקרקע העליונה במדבר). אחד הטורפים העיקריים של הטחבן הוא עקרב הנקרא עביד זהוב (Scorpio maurus), הצד רק מפתח המחילה שלו. מצאנו שטחבני המדבר מסוגלים להבחין בנוכחות עקרב על סמך סמנים פיזיים וכימיים. הטחבנים משקללים את כלל המידע, ומגיבים רק כאשר הסמנים מצביעים על מחילת עקרב פעילה. בניסויים שערכנו, הטחבנים הגיבו על סיכון טריפה בהגברת הקצב המטבולי, והעדיפו מזון בעל יחס גבוה יותר של סוכר לחלבון מזה שהעדיפו אחיהם שלא חוו סיכון. הטחבנים שחוו סכנת טריפה גדלו בקצב נמוך יותר מאחיהם שלא נשקפה להם סכנה, והיו קטנים יותר בסיום הניסוי. במדידות שנערכו בטבע, הטחבנים שגדלו בנוכחות עקרב אכלו באופן יחסי יותר קרום קרקע וניכרה ירידה בהרכב החנקן (יסוד הנמצא בחלבון) בקרומים. אך כיוון שרוב החלבון והסוכר בתזונת הטחבן מגיעים ממילא מעלים שנשרו, לא ניתן להשתמש במסגרת התיאורטית שיצרנו כדי לקשר באופן מלא בין ממצאי המעבדה לממצאי השדה. ברור שרכיב מזון שונה הנמצא בקרום הקרקע הוא הגורם לשינוי שצפינו בו בטבע. ממצאינו תומכים במנגנונים המצויים בבסיס המסגרת התיאורטית החדשה, ומהווים עדות חשובה לחשיבות של הפחד מטורף כגורם המווסת תהליכים אקולוגיים שונים. אולם ממצאינו גם מעידים על הצורך בהרחבת המסגרת התיאורטית, באופן שיאפשר לחזות גם שינויים בדרישה לחומרי מזון אחרים, ולא רק סוכר וחלבון.