מחקרים רבים שעוסקים בשיקום רקמות פגועות באמצעות הנדסת רקמות עם תאי גזע לא הניבו הצלחות משמעותיות עד כה. לעומת זאת, מחקרים אחרים מצאו כי הזרקת תאים בוגרים שבודדו מרקמות שונות, שאינם בהכרח תאי גזע, יכולה לתרום לשיקום רקמות שנפגעו ממחלות ניווניות ודלקתיות. שליה היא חומר ביולוגי חי שמורכב מרקמות עם תאים ממקור האם והעובר, בהם תאי מבנה ותמיכה (של רקמת חיבור). מחקרים מצאו כי הזרקת תאים אלו יכולה לתרום לתיקון רקמות שנפגעו. במחקרינו הפקנו תרבית של תאים מרקמות עובר שנלקחו משליה אנושית – f-hPSC שמם – וגידלנו אותם במעבדה בצלחות לגידול תאים; הם המשיכו להתחלק והתקבלה כמות גדולה שלהם שיכולה לשמש למספר רב של טיפולים. במקביל, שימרנו את רקמות העובר בהקפאה עמוקה, כך שבעת הצורך, לאחר הפשרתן, ניתן יהיה לבודד מהן תאים ולבטל את התלות באספקת שליות טריות (הליך שנחשב פורץ דרך). הזרקנו את ה-f-hPSC לעכברים שעברו הקרנות מסיביות וסבלו מנזקי קרינה חריפים, ובהם במח העצם, ומצאנו בעזרת שיטות אימונולוגיות כי התאים הפרישו חלבונים אנושיים. חלק מהחלבונים הללו היו גורמי גידול אשר המריצו חלוקת תאים והתמיינותם לסוגי תאי דם שונים. חלקם היו חומרים אנטי-דלקתיים שמווסתים את פעילות מערכת החיסון. כך, הזרקתם של f-hPSC זירזה תיקון של תאי דם במח העצם של העכברים והעלתה את כמותם. בנוסף, הקרינה גרמה לפצעים קשים על העור ולאובדן זקיקי שיער, וה-f-hPSC תרמו לריפוי ושיקום מרשים שלהם. בדקנו מודלים נוספים של בעלי חיים, שחולים במחלות אחרות, ומצאנו כי מנגנון דומה תרם לתיקון נזקים ברקמותיהם. כך למשל, בעכברים עם טרשת נפוצה מצאנו בשיטות היסטולוגיות כי הזרקה תוך-מוחית של f-hPSC זירזה תיקון של נזקי דלקת (שכלל ירידה במספר תאי הדלקת) שנגרמו לרקמות המוח ושיקמה את יכולת התנועה של העכברים שנפגעה במחלה. בעכברים עם מחלת מעי דלקתית מצאנו על פי מדידת גודל המעי והערכת נזקים בהיסטולוגיה, כי לאחר הזרקת f-hPSC לחלל הבטן, המעי התאושש מן הדלקת ורקמותיו השתקמו. בחולדות עם סוכרת שהתחלנו לבדוק לאחרונה נמצא שהלבלב (שמייצר את הורמון האינסולין, שאחראי להכניס את הסוכר לתאים ולאזן את רמתו בדם) מתנוון ומתכווץ לאחר חשיפתן לדיאטה עשירה בסוכר. אולם אצל החולדות שהזרקנו להן f-hPSC לתוך חלל הבטן, הלבלב השתקם. הריפוי התבטא גם בהיסטולוגיה שהראתה ירידה ברמת הדלקת. בכל הניסויים שביצענו הזרקת f-hPSC לאזורים שונים בגוף, למשל לשריר או לחלל הבטן, לא גרמה לתופעות לוואי. כיום אנו ממשיכים לחקור את מנגנון הפעולה של ה-f-hPSC במודלי העכברים השונים, ומקווים שממצאינו יוכלו לסייע לפיתוח טיפולים מבוססי f-hPSC נגד נזקי קרינה ומחלות ניווניות ודלקתיות.