תרפיה במוזיקה, המשתייכת לתחום הרחב יותר של טיפול באמנויות, היא שיטה פסיכותרפית המשתמשת בכלי נגינה וביצירת מוזיקה לצורך טיפול. תרפיסטים במוזיקה תיארו עד היום מגוון שיטות, טכניקות ומודלים לטיפול בנפגעי טראומה. אולם רוב המידע הנוגע לתרפיה במוזיקה מתבסס על דיווחים קליניים ולא על מחקר אמפירי. מטרת המחקר הנוכחי היא ללקט, לנתח ולארגן את הידע המקצועי המצטבר בקרב תרפיסטים במוזיקה כדי לספק הבנה עמוקה מדוע וכיצד תרפיה במוזיקה עשויה לשפר את רווחת החיים של מטופלים הסובלים מטראומה בעקבות אירועי חיים שונים. במהלך המחקר עצמו נערכו ראיונות עם 41 תרפיסטים במוזיקה שעובדים עם נפגעי טראומה ופוסט-טראומה. הראיונות כללו שאלות פתוחות בנוגע למחשבות ולעקרונות המנחים אותם כמטפלים במוזיקה, מטרותיהם הטיפוליות ושיטות וטכניקות שלשיפוטם התבררו כיעילות. הטקסטים עברו ניתוח תוכן שחשף את התימות הבאות העוסקות ביכולת של מוזיקה לסייע לנפגעי טראומה במסגרת יחסי מטפל-מטופל בתרפיה במוזיקה: 1. מתן תוקף רגשי (Emotional Validation) – התרפיסטים דיווחו כי באמצעות מוזיקה ניתן להעניק למטופל תוקף רגשי (אישור, הכרה וקבלה את המטופל כפי שהוא) שהינו רכיב בסיסי וחשוב ביחסי מטפל-מטופל. במצבים של היעדר יכולת לספר את הזיכרונות הטראומטיים, למוזיקה הכוח ליצור קשר בינאישי. וכך, בעוד שהטראומה מאיינת את הקורבן (מלשון אין, אפס, כלום), המוזיקה מנכיחה את הפרט; בעוד שהחוויה הטראומטית מעלה רגשות של אפסוּת, של כלום (משום שזה בדיוק האופן שבו התוקפן התייחס לקורבן, כאל חפץ), הבעה עצמית דרך מוזיקה עשויה לעורר תחושות של ערך עצמי ("איזה כיף לי שהצלחתי להלחין או לבצע שיר!"). חוויה זו עשויה לאזן את התחושות השליליות ולטפח תחושות של הכרה של הפרט ביכולותיו וקבלה עצמית. 2. הפגת בדידות – נפגעי טראומה רבים חשים שאיש אינו יכול להבין את החוויה החריגה שעברו. המטפל ו/או חברי הקבוצה (במקרים של טיפול קבוצתי) עשויים להוות עדות רגשית באמצעות המוזיקה לחוויה הטראומטית, ובכך להוציא את נפגע הטראומה ממעגל הבדידות. נוסף על כך, למוזיקה שאנו יוצרים ואוהבים היכולת לשקף צדדים פנימיים בתוכנו המכונים "עצמי", אולם בו בזמן היא יכולה לשמש כאובייקט חיצוני לנו, אובייקט שלו אנו יכולים להאזין. מצב זה עשוי להוות מרחב לדיאלוג, לשיח מנחם בין האדם למוזיקה המפיג את תחושת הבדידות. 3. אלתור חופשי כאמצעי להתגבר על פחד – אלתור מוזיקלי חופשי עלול להרתיע, משום שהוא מחייב חיבור ל"כאן ועכשיו" של הנגן ללא תכנון מראש ותוך ויתור על שליטה. חוויה כזו עלולה להדהד חוויה טראומטית שחוו בעבר שהתאפיינה באובדן שליטה. מטופל ש"שורד" את האלתור החופשי עשוי לחוות זאת כסמל ליכולתו להתגבר גם על הפחד הנלווה לזיכרון הטראומטי. 4. טראומה ויופי כחוויה טיפולית אינטגרטיבית – מטופל יכול לנגן מוזיקה המשקפת את הכאב העז שהטראומה מעוררת, אך בו-זמנית הוא יכול לחוות חוויה אסתטית של יופי המייצגת חיוּת וחיוניות. פעילות זו עשויה לשמש כחוויה מתקנת לזיכרון הטראומטי. 5. העצמה לצד הטראומה – הבעה של כוחות בתוך החוויה המוזיקלית האסתטית (באמצעות, לדוגמה, עידוד המטופל להלחין שיר המשקף אסטרטגיות התמודדות) עשויה להוות עוגן חשוב בתהליך עיבוד הטראומה. נוסף על ממצאים אלו התקפים לנפגעים בעקבות כל סוגי הטראומות, ממצאי המחקר מציגים טכניקות טיפוליות ייחודיות באוכלוסייה ספציפית – ילדים החיים בעוטף עזה וחשופים לאיום טרור מתמשך. כך לדוגמה, באמצעות שירים שחוברו במיוחד עבור מצב של נפילת טילים, ילדים מתמודדים בצורה יעילה עם האיום ובעקבות כך לא מפתחים הפרעות רגשיות חריגות.