כיצד מידת התגובתיות בין בני זוג – מידת ההיענות לצרכיו הרגשיים של הפרט – משפיעה על התשוקה המינית? שאלה זו הנחתה את תכנית המחקר שלי. ממצאי שלושה מחקרים, שאימצו שיטות מחקר שונות – תצפית, ניסוי, מחקר אורך – העלו כי תגובתיות מעלה תשוקה, אך השפעתה חזקה יותר בקרב נשים. ההבדל המגדרי טמון בכך שנשים תופסות גבר תגובתי כבן זוג מוערך יותר ואת הקשר כייחודי יותר, ולכן התגובתיות מעוררת בהן יותר תשוקה כלפי אותו בן זוג. סדרות נוספות של מחקרים, שכבר פורסמו, העלו מספר ממצאים נוספים. כך למשל, גיליתי כי תגובתיות מצד רובוטים גורמת לאנשים שנמצאים עמם באינטראקציה לנסות להתקרב אליהם ואף להשתמש בהם כמקור נחמה בעת מצוקה, וכן להתנהל באופן יותר בוטח בהתנסות מאתגרת בהמשך. במחקר נוסף גיליתי כי להבדיל מנשים, גברים מגיבים בחיוב אל אישה זרה תגובתית, היות שהם תופסים אותה כיותר נשית, ולכן כיותר מושכת. מחקר אחר גילה כי מבעי תשוקה בתחילת קשר מפחיתים את ביטויי אי הביטחון ההתקשרותי לאורך זמן.