עקב מהפכת התקשורת המקוונת, גדלו חשיבותה והשפעתה של הדיפלומטיה הציבורית כמרכיב במדיניות החוץ. בד בבד, ריבוי מקורות החדשות האלטרנטיביים, כמו גם העלייה בשקיפות ובנראות, יוצרים צורך דחוף בעבור המדינות לבלוט מעל התחרות, אם ברצונן לזכות בתשומת הלב ובאמון של קהלי יעד. מסרי הדיפלומטיה הציבורית צריכים אפוא להיראות אמינים – ולעמוד בפני מאמציהם של יריבים לערער את אמינותם. ההבניה של אמינות והפגיעה בה הן קריטיות במיוחד כאשר מדינות מאיימות באלימות או נוהגות באלימות בפועל, שכן אז מתפתחת תחרות קשה בין הסברים וצידוקים להתנהגותן של המדינות המעורבות. בנסיבות אלו, מדינות עושות שימוש רטורי מפורש בערכים ובכללי התנהגות משותפים המכוננים את החברה הבינלאומית. גורם מכריע להמשך התפתחותה של חברה זו וללגיטימיות שלה הוא, אם ניתן להראות באופן אמין כי כללי התנהגות אלו אכן נשמרים – או שמא הם מופרים. מטרתו הראשונה של מחקר זה היא לחקור את הבניית האמינות בדיפלומטיה ציבורית: מהן האסטרטגיות הרטוריות (ההגנתיות וההתקפיות) שמדינות משתמשות בהן כדי להסביר ולהצדיק את מעשיהן? מטרה שנייה של המחקר היא לחשוף את כללי "משחק האמינות" שמדינות משתמשות בהם כדי להסביר את התנהגותן: האם אכן ישנם כללים משותפים לביסוס אמינות, כפי שניתן היה לצפות בחברה בינלאומית? כדי לחקור שאלות אלו, אספנו נתונים על טיעוני-אמינות – כלומר, טיעונים שנועדו לבסס ולהגביר את אמינותו של הטוען – שהציגו נציגי ממשלה בכירים בתקשורת. נבדקו ארבעה אירועים שנעשה בהם שימוש בכוח: (1) רוסיה נגד גיאורגיה בעניין דרום אוסטיה (אוגוסט 2008); (2) ישראל נגד טורקיה בפרשת המשט הטורקי ("פרשת המרמרה", מאי-יוני 2010); (3) טורקיה נגד רוסיה בפרשת יירוט המטוס הרוסי (נובמבר 2015); (4) ישראל נגד (א) ארגון "משמר זכויות האדם" וארגון אמנסטי ו-(ב) חיזבאללה, בעניין ההפצצה של הכפר קאנא (יולי-אוגוסט 2006). נעזרנו במקודדים שערכו ניתוח איכותני ובדקו נושאים (תֵמוֹת) בטענותיהם של הצדדים, כדי לאתר אסטרטגיות של צידוק התנהגות וטקטיקות של הקניית אמינות, כמו גם אסטרטגיות של ערעור אמינות. ממצאים ראשוניים מראים כי למרות השונות בין המקרים מבחינת סוג השחקנים, יחסי העוצמה, הנושאים השנויים במחלוקת וכדומה, קיימת הסכמה כללית לא-מפורשת על סוג הטיעונים (תוכן, היקש לוגי ועדויות) שהחברה הבינלאומית מצפה להם ממדינות בבואן להסביר את התנהגותן. הדבר מצביע על קיומם של סטנדרטים אוניברסליים להבניית אמינות. בשלב הבא, יתמקד המחקר בהעדפות של המדינות בבואן לבחור אסטרטגיות אמינות ובהחלטה מתי להשתמש בהן. כמו כן נבדוק את הקשר בין בחירת האסטרטגיה לבין סוג השימוש בכוח ואופי אירוע הקונפליקט.