תיאוריות שונות המתארות את מערכות הזיכרון לטווח ארוך מבחינות בין זיכרון דקלרטיבי לבין זיכרון לא-דקלרטיבי. הזיכרון הדקלרטיבי מכיל מידע המבוסס על עובדות – ה"מה" – ומאחסן זיכרונות על עובדות ועל אירועים, כולל מידע אפיזודי (זיכרונות אישיים ואוטוביוגרפיים) ומידע סמנטי (ידע כללי). בעת שליפתם, זיכרונות אלו מייצגים מידע שאנו מודעים לו, למשל הידע שבירת צרפת היא פריז. הזיכרון הלא-דקלרטיבי נחלק לכמה סוגים, ומכיל בתוכו גם את הזיכרון הפרוצדורלי – ה"איך" – המאחסן זיכרונות שעוסקים ביכולת לרכוש ולבצע מיומנויות והרגלים חדשים, מיומנויות מוטוריות, רכישת רצפים מוטוריים וחוקים. לזיכרון הפרוצדורלי תפקיד מרכזי ברכישת מיומנויות מוטוריות חדשות בגיל הילדות. רכישת מיומנות מוטורית היא תהליך שבו מיומנות זו נלמדת מתוך אימון וניתנת לביצוע מאוחר יותר ללא מאמץ, תוך שיפור במהירות ובדיוק הביצוע. רכישה של מיומנות מוטורית פשוטה, כזו הנמדדת במעבדות המחקר, מתרחשת בשלושה שלבים לפחות. השלב הראשון הינו שלב של למידה מהירה עם שיפור המודגם תוך כדי האימון. בשעות שלאחר שלב האימון הראשון – 4 עד 48-24 שעות לפחות בקרב מבוגרים – הזיכרון עובר תהליך של גיבוש שנקרא קונסולידציה. גיבוש הזיכרון מאפשר לזיכרון לעבור שינויים כמותיים: הוא יהיה עמיד בפני הפרעה והישגים מאוחרים יופיעו ללא תרגול נוסף. בנוסף ייתכנו שינויים איכותיים כגון שינוי באסטרטגיית ביצוע או מודעות. בשלב השלישי, שלב הלמידה האיטית לאחר גיבוש הזיכרון, ייתכנו שינויים מעטים נוספים. ההישגים המאוחרים נשמרים לשבועות ולחודשים לאחר האימון הראשון. הישגים אילו משקפים את השינויים העצביים במוח, היווצרות חלבונים ושינויים מבניים. ממצאים עדכניים מצביעים על קשר בין רכישת מיומנויות מוטוריות של ילדי גן חובה, בפרט רמת ביצוע המשימות של העתקת צורות ומוטוריקה עדינה, לבין הישגים אקדמיים. מטרת העבודה הנוכחית הייתה להשוות תהליך למידת מטלות גרפו-מוטוריות – מטלות הכוללות ציור – בין ילדי גן חובה, תלמידי כיתה ב' ומבוגרים צעירים, ולבחון את הקשר בין רכישת מיומנויות פרוצדורליות והישגים לימודיים. ישנו קושי בהשוואת תהליכי למידה פרוצדורליים בין ילדים צעירים ומבוגרים כיוון שהמטלות שהיו בשימוש עד כה לבדיקת רכישת מיומנויות אינן מתאימות לשימוש בקבוצות גיל שונות. בעבודה הנוכחית נעשה שימוש בשתי מטלות גרפו-מוטוריות שאמורות להתמודד עם בעיה זו: מטלת ציור בעזרת מראה ומטלת Invented Letter Task, או ILT, שבמסגרתה נדרשים לצייר צורות דמויות-אותיות. שלושת המחקרים שנערכו במסגרת עבודתנו מרחיבים את הידע הקיים בנוגע לרכישת מיומנויות בקרב ילדים בגיל הצעיר, עם התמקדות בתהליכי הקונסולידציה. במחקר הראשון והשני ניתן לראות שאסטרטגיית ביצוע בזמן הלמידה משמעותית להתפתחות הקונסולידציה. המחקרים מצביעים על כך שנדרשות חזרות מרובות ויעילות על אימון כדי להשיג למידה של מיומנות מוטורית. בנוסף נמצא במחקר הראשון שמשימת ה-ILT מתאימה לבדיקה של רכישת מיומנות פרוצדורלית עבור נבדקים בגילאי גן חובה עד מבוגרים. הממצאים מחזקים את הידע הקיים, לפיו הקונסולידציה אינה משתנה יחד עם השוני התפתחותי בשלבי האימון והשימור במשימה פרוצדורלית. המחקר השלישי הראה את תרומתו של תהליך הלמידה הפרוצדורלית לניבוי הישגים אקדמיים בקרב מדגם של ילדי גן חובה ותלמידי כיתה ב' בשנים הבאות, מעבר לגיל ולמצב הסוציו-אקונומי. עוד נמצא כי במטלה מותאמת גיל, השינוי ברמת ביצוע בין האימון הראשון לשלב גיבוש הזיכרון במשימת ה-ILT היה המשמעותי ביותר לניבוי הישגים ולמידה. מחקרים עתידיים נדרשים במטרה לגבש קווים מנחים ולמצוא משימות מתאימות שיקדמו למידה, וכן לבדוק שיטות לימוד ומערכי אימון שיובילו ללמידה יעילה בקרב ילדי גן חובה ובית ספר יסודי. מחקרים נוספים נדרשים לבדיקת ליקויים בזיכרון הפרוצדורלי לשם בניית תכניות התערבות עבור ילדים עם ליקויי למידה במטרה לקדם למידה אקדמית יעילה בכל קבוצות הגיל.