מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


כיצד למידה באמצעות חיזוקים משפיעה על הזיכרון
חוקרים גילו כי כאשר סביבה מסוימת מערבת גמול (כגון כסף) – אנשים זוכרים טוב יותר את המידע שהוצג בה
למידה באמצעות חיזוקים (Reinforcement Learning) היא תחום פסיכולוגי שמתאר את האופן שבו התנהגות מסוימת מתקבלת בעקבות חיזוק (שיכול להיות חומרי כגון פרס או רוחני כגון מחמאה). חיזוק הוא למעשה כל גירוי או אירוע שמגבירים תדירות של תגובה מסוימת. כך, כל התנהגות (כגון בחירת בית קפה או נתיב נסיעה ומשחק במחשב) עתידה להתחזק אם היא תוצמד למשוב מעודד מספיק פעמים (כגון שתיית קפה טעים, רצף של רמזורים ירוקים, וצבירת נקודות במשחק). באופן זה למידה זו מאפשרת לנו לשמר התנהגויות אשר כפי הנראה יביאו לתוצאות רצויות ולהתאים את עצמנו לסביבה. בדומה לכך, היא מאפשרת להכחיד או להפחית התנהגויות אשר לא מניבות גמול או אף מובילות לתוצאות שליליות (כגון עונש). הצד הפחות חיובי שלה הוא התמכרות או הבניה של הרגלים שקשה להפסיקם (כגון שתיית קפה מופרזת והתמכרות למסך). במחקר זה חקרנו אם למידה באמצעות חיזוקים משפיעה על יצירת זיכרון ארוך טווח הצהרתי (דקלרטיבי). זיכרון זה הוא בסיס לכל גוף הידע הסמנטי (ידע כללי ועובדות) שלנו, ואת הידע המאוחסן בו ניתן לשלוף באופן מודע וגמיש ולתאר אותו בקלות (למשל במילים ובדרכים נוספות כגון אמנות). בין השאר אנו משתמשים בו כאשר אנו רוצים להעביר ידע לאחרים. בשלב הראשון של המחקר, 30 הנבדקים (בני 20 עד 40) נהגו בסימולטור של רכב בשתי סביבות שונות – האחת כפרית והשנייה עירונית. הם התבקשו לאסוף בדרכם כוכביות צהובות, אשר כל אחת זיכתה אותם בשקל (בנוסף על התשלום שנקבע להם מראש על ההשתתפות בניסוי). אחת הסביבות הייתה מתגמלת (80% כוכביות צהובות ו-20% כוכביות כחולות שלא הניבו גמול), והשנייה ניטרלית (20% כוכביות צהובות ו-80% כחולות). בשלב השני של המחקר שוב נסעו הנבדקים בשתי הסביבות, המתגמלת והניטרלית, אך הפעם ללא הכוכביות. בדרכם הוצגו להם פרסומות (למשל תמונות של מכונית מסוימת ושל בית קפה מוכר). לא נאמר להם דבר לגביהן והם פשוט נתבקשו לנסוע בסימולטור עד תום הניסוי. ביום שלמחרת הם הגיעו למבחן זיכרון פתע, שבו הוצגו להם התמונות מיום קודם בשילוב תמונות חדשות. הם נתבקשו לציין לגבי כל תמונה אם היא הוצגה ביום הקודם או לא, ולדרג את מידת ביטחונם בתשובה. נמצא כי הנבדקים זכרו טוב יותר את התמונות שהוצגו להם בסביבה המתגמלת ביחס לתמונות מהסביבה הניטרלית ולתמונות החדשות. כך, על אף שהם לא בהכרח זכרו איזו סביבה הייתה מתגמלת יותר, הזיכרון ההצהרתי שלהם קלט יותר פריטי מידע שהוצגו בסביבה זו. ייתכן כי כאשר אנשים נמצאים בסביבה מתגמלת, המוח משחרר דופמין (המוליך העצבי העיקרי הפועל במערכת הגמול במוח, שמטרתה האבולוציונית היא לשדר כי בוצעה פעולה חיובית שיש לחזור עליה). מוליך עצבי זה מחזק את יכולת הקשב, מה שמגביר יצירת זיכרונות שניתן לשלוף אותם מאוחר יותר. מכך אנו מסיקים כי למידה באמצעות חיזוקים חשובה לא רק כדי להסתגל לסביבה, אלא גם כדי להעלות את הסיכוי שהמידע המוצג בה יתקבע בזיכרון לאורך זמן. כך, מחקר זה מדגים כי למידת חומר חדש (למשל בבית הספר) עשויה להיות יעילה יותר כאשר היא נעשית בסביבה חיובית ומתמגלת.