שוטונים הם מעין שערות ארוכות המשמשות לתנועת חיידקים והם מופעלים באמצעות מנוע סיבובי (המורכב מחלבונים). מתג שקיים בבסיס מנוע זה משנה את כיוון הסיבוב שלו לפי איתות (סיגנל) המתקבל מקולטנים שנמצאים על מעטפת החיידק. כך, כאשר החיידק חש כימיקלים שאינם רצויים לו (למשל חומרים שהוא מפריש או כאלו שיכולים להרוג אותו), הוא משנה את כיוון התנועה ומתרחק. במחקרנו ביקשנו להבין כיצד עובד מתג המנוע, שבניגוד למתגים ביולוגיים אחרים אינו משמש להדלקה/כיבוי אלא לקביעת כיוון התנועה. באמצעות שיטות מיקרוסקופיות, שיטות ממוחשבות לאינטראקציה בין חלבונים ונוספות, חקרנו חיידקי אי-קולי (אחד ממיני החיידקים העיקריים שחיים במעי התחתון של יונקים). מצאנו כי חלבון שליח (המשמש לאיתות), אשר משתחרר מהקולטנים שעל מעטפת החיידק, נקשר חזק לאתר (חלבון) אחד במתג שמאפשר לו להיקשר לאתר נוסף, וזה מה שגורם לשינוי כיוון הסיבוב. קישור זה גורם גם לשינוי מבני במתג, שחושף אתר שלישי ומאפשר לחלבון השליח להיקשר אליו. תוצאת הקישור הזה היא ייצוב הסיבוב החדש (עם כיוון השעון). מדובר במנגנון פעולה מתוחכם, המוודא כיוון סיבוב באופן מבוקר היטב מצד אחד וגמיש מצד שני. זאת משום שכאשר החלבון שליח קשור לאתר השני והמנוע משנה את כיוון הסיבוב, החיידק יכול עדיין ״לשנות את דעתו״ ולחזור לכיוון הסיבוב המקורי. לחלופין, הוא יכול לעבור לסיבוב החדש באמצעות קישור החלבון לאתר השלישי. לאור היתרונות של מנגנון זה, לא מן הנמנע שיימצא במערכות ביולוגיות נוספות.