בעל חיים קטן הנקרא אֲקָרִית הוָורואה (Varroa destructor), טפיל של דבורת הדבש, הוא כיום האיום המרכזי על ענף הדבורים בעולם. מחזור החיים של האקרית קשור לזה של הדבורה ומתווך על ידי אותות כימיים מגופה. למרות חשיבותו, איננו יודעים הרבה על מנגנון החישה הכימית (חוש הריח) בפרוקי רגליים שאינם חרקים, כגון אקריות. מקובל לחשוב שהאותות הכימיים נקלטים באמצעות שערות חישה בקצות הרגליים הקדמיות של האקרית, וכי יכולתה של האקרית לחוש את האותות הכימיים וכך למצוא את דרכה אל הדבורה מושפעת בין השאר ממצבה הפיזיולוגי. בחרקים ידועות שתי קבוצות עיקריות של חלבונים המשתתפים בתהליך החישה הכימית בשערה: קבוצה אחת היא חלבונים נשאים הקושרים את מולקולות הריח ומובילים אותן אל חלבונים מקבוצה שנייה. חלבונים מהקבוצה השנייה קולטים את האות ומתרגמים אותו לאות חשמלי, העובר למרכז מערכת העצבים. אנו התמקדנו במנגנון החישה הכימית של אקרית הוורואה, על ידי השוואת פרופיל ביטוי הגנים והחלבונים של זוג הרגליים הקדמיות לזה של שש הרגליים האחרות, ששימשו לביקורת (לאקרית הוורואה יש ארבעה זוגות רגליים). נוסף על כך, השווינו את פרופיל ביטוי הגנים ברגל הקדמית של האקרית במצבים פיזיולוגיים שונים: אקריות שנמצאו על הגולם של הדבורה; אקריות שנמצאו על דבורה בוגרת; ואקריות שלא נמצאו בקרבת פונדקאי. מצאנו שפרופיל ביטוי הגנים והחלבונים ברגליים הקדמיות (בכל המצבים הפיזיולוגיים) היה שונה באופן מובהק מזה של הרגליים האחרות. מצאנו תעתיקים של 45 גנים המקודדים ל-7 קבוצות של חלבונים הידועים כשייכים למערכת החישה בפרוקי רגליים; פרוקי הרגליים הם קבוצה קרובה יחסית לאקריות, ולכן יש בסיס סביר להניח כי חלבונים אלה שייכים למערכת החישה גם אצל האקרית. מבין 45 הגנים האלה, 14 התבטאו ביתר ברגל הקדמית לעומת רמתם ברגל האחורית. נוסף על כך, גילינו 58 חלבונים שהתבטאו ביתר ברגל הקדמית של האקרית, אולם תפקידם עדיין אינו ידוע. השוואה בין מבנה החלבונים של הוורואה לבין אלה של חרקים ופרוקי רגליים אחרים מראה שבמרבית קבוצות החלבונים, רצפי החלבונים של הוורואה שמורים, ודומים לאלה של חרקים ואף לאלה של קבוצות פרוקי רגליים אחרות. שתי קבוצות חלבונים היו יוצאות דופן מבחינה זו: קבוצה של קולטני טעם (Gustatory receptors, GRs) וקבוצת חלבונים נשאים הקושרים מולקולות ריח (Odorant binding proteins, OBPs). בקבוצות אלה נמצא דמיון רב בין הרצפים של חלבוני הוורואה לבין רצפי החלבונים של פרוקי רגליים אחרים מאותה קבוצה (קבוצה הנקראת "בעלי הכליצרות", Chelicerata), וכן מקבוצת הסרטניים (Crustacea), אך לא לחרקים. ממצאינו מחזקים את הרעיון שהרגל הקדמית של אקרית הוורואה מתמחה בחישה כימית. השלב הבא הוא חקר תפקידם של החלבונים שמצאנו במנגנון חישת הריח; לשם כך יש להמשיך במחקר.