חולים הסובלים מכשל כרוני של הכליות זקוקים לטיפולים המפצים על היעדר התפקוד של כליותיהם, כגון דיאליזה או השתלת כליה. אך טיפולים אלה הם בעלי יעילות מוגבלת. דיאליזה מעלה מאוד את שיעורי התחלואה והתמותה של המטופלים, ופוגעת קשות באיכות חייהם, ואילו השתלות הכליה מוגבלות במספרן בשל זמינות נמוכה של כליות להשתלה. יש אפוא צורך רב במציאת חלופות לטיפולים הקיימים. אחת החלופות הנבחנות כיום היא ריפוי המבוסס על השתלת תאי גזע – כלומר תאים המסוגלים להתמיין ולהתפתח למגוון רחב של סוגי תאים, ויחד עם זאת יכולים לחדש את עצמם, כדי להיות תמיד מוכנים לפעולה. במחקרים קודמים נמצאו אוכלוסיות של תאי גזע בכליות, אך עד כה לא ידוע על אוכלוסיית תאים בכליה הבוגרת שניחנה ביכולת חידוש עצמי לטווח ארוך וביכולת ליצור תאים המסוגלים להפוך לתאי כליה. המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לתכנת מחדש תאי כליה של אדם כדי להקנות להם תכונות של תאי גזע בעלי יכולת התחדשות עצמית לטווח ארוך; ובשלב הבא – לבדוק את פוטנציאל הריפוי שלהם. כדי לתכנת מחדש את תאי הכליה הבוגרת, הדבקנו אותם בנגיף שהכיל גן המכונה Oct4, שמקורו באדם. גן זה מקודד חלבון המשפיע על פעילותם של גנים אחרים ופעיל מאוד בתאי גזע עובריים. תאי הכליה שהודבקו בנגיף ביטאו את החלבון הזה בכמויות גדולות. בדקנו את השינויים שהתחוללו כתוצאה מכך. תאי הכליה הבוגרת שביטאו כמות גדולה של החלבון הצליחו להתחלק פעמים רבות וליצור מושבות גם לאחר העברות מרובות בתרביות תאים. הכרומוזומים של התאים לא נפגעו, וזמן החלוקה שלהם היה קבוע, ללא התמרה סרטנית או יצירת גידולים. יחד עם זאת, התאים שמרו על זהותם כתאי כליה ולא הפכו לתאי גזע עובריים חסרי זהות. כאשר הזרקנו את התאים האלה לעכברים, יצרו התאים מבנים דמויי-כליה. בבדיקה נרחבת של ביטוי הגנים, מצאנו כי תאי הכליה החדשים היו דומים לתאי-ההורה שמהם נוצרו. ממצאי המחקר מראים, כי ניתן להנדס גנטית תאים מכליה בוגרת ועל ידי כך ליצור תאים חדשים הדומים לתאים הבוגרים שמהם נוצרו. את התאים שהתקבלו ניתן לגדל במשך דורות רבים מחוץ לגוף. ממצאים אלה פותחים דרכים חדשות לפיתוח תרופות, למחקרי רעילות וליצירת איברים או רקמות למטרות רפואיות.