מחקר זה בחן חלחול מים והסעת מלחים בקרקעות חרסיתיות. המחקר בוצע בתנאי שדה טבעיים תוך שימוש בשיטת ניטור מתקדמות וכלים גיאוכימיים ואיזוטופיים. מידע שנאסף במשך מספר שנים על מאפייני החלחול והסעת המלחים בתווך הלא רווי העמוק הראה כי בניגוד להנחה כי חרסית עשויה להוות מחסום הידראולי, תהליכי החלחול בתווך לא רווי חרסיתי מהירים מאוד יחסית לקרקעות חוליות וקרקעות אלוביאליות גסות הנחשבות מוליכות יותר. הממצאים התבססו על מדידות פרמטרים הידראוליים כימיים ואיזוטופים בתווך הלא רווי, בין פני השטח ועד לפני מי התהום בעומק של 40 מ'. המדידות הראו כי בעת אירועי גשם אינטנסיביים ניגרים על פני השטח מים המנותבים אל סדקי הכיווץ המאיצים את הסעת המים לעומק התווך הלא רווי ואף אל מי התהום. בנוסף לכך נמצא כי זרימה קונבקטיבית של אוויר בין חלל הסדקים לאטמוספירה מאיצה תהליכי אידוי מים והמלחה בעומק התווך הלא רווי, ולאו דווקא מפני השטח כמקובל במודלים של אידוי והמלחת קרקעות. הממצאים הובילו לפיתוח של מודל לזרימת מים והסעת מלחים בקרקעות חרסיתיות באזור הלא רווי.