"ספרו של שליט שאנג" המיוחס לשאנג יאנג (מת ב-338 לפנה"ס) נמנה עם היצירות הרעיוניות המרכזיות שנכתבו בסין בתקופת הפריחה האינטלקטואלית הנקראת לעיתים תקופת "מאה האסכולות" (מאות 3-5 לפנה"ס). שאנג יאנג היה מדינאי נועז ושנוי מאוד במחלוקת, אשר הרפורמות מיוזמתו הצעידו את מדינתו צ'ין ממעמד זניח לעמדה של מעצמת-על אשר לימים תאחד את העולם הסיני ב-221 לפנה"ס. שאנג יאנג שקד על הדרכים לחזק ולהעשיר את מדינתו. הוא עיצב מערכת חברתית חדשנית אשר מיקדה את מאמצי כלל האוכלוסייה לעיסוקים שההוגה ראה כמרכזיים: חקלאות ומלחמה. הודות לרפורמות אלה צ'ין הפכה למכונת מלחמה אימתנית. "ספרו של שליט שאנג" שנכתב בידי שאנג יאנג וממשיכיו מציג את חזונו של מדינאי זה: החזון של הקמת מדינה טוטאלית השולטת בכל היבט של חיי תושביה. לאורך ההיסטוריה היחס לספר ידע עליות ומורדות, אולם בעשורים האחרונים העניין בו דעך, בפרט בקרב החוקרים המערביים. מטרת המחקר שלי הייתה לחדש עניין זה בקרב חוקרי סין ולהכיר את הספר לחוקרים מתחום ההגות המדינית ההשוואתית. כדי להשיג זאת, הכנתי תרגום חדש של הספר שלקח בחשבון את ההתקדמות האדירה בחקר הטקסט הזה בסין וביפן. התרגום מלווה במחקר מעמיק המציג את מורכבות הספר, תיארוך שלו, תכניו, והיחס אליו לאורך ההיסטוריה. כמו כן, פיתחתי תובנות חדשות להבנת התכנים של הספר ובאשר לרלוונטיות הפוטנציאלית שלו בהווה.