לפני 80 שנה הציע מיכאיל צ׳יילקיאן, מדען ארמני שעבד בברית המועצות, שזמן הפריחה השונה במינים שונים נקבע על ידי מנגנון המשותף לכל המינים. לפי היפותזה זו ,היחס בין שעות האור ושעות החושך - ערך משתנה המוגדר כ"אורך יום" - משרה הורמון פריחה בעלי הצמח. ההורמון, פלוריגן, נע ברקמות ההובלה של צמח לקודקוד הצמיחה ומשרה שם מעבר מצמיחה לפריחה. מינים שונים שרגישים ל"אורך יום" שונה, ייצרו פלוריגן בזמנים שונים, ולכן יפרחו בעונות שונות ובתאריכים שונים לאורך עונת גידול נתונה. צ׳יילקיאן אימת את ההיפותזה על ידי חשיפת עלים לאורכי יום שמעודדים פריחה, תוך השוואתם עם בני מינם שגודלו בתנאי אורך יום מגבילי פריחה. ניסויים דומים בצמחים שונים תמכו ברעיון הפלוריגן אך ניסיונות מאומצים לאורך 70 שנה לבודד ולאפיין את המקור והאופי המולקולרי של ההורמון נכשלו. במעבדתנו הצנועה אנו עוסקים שנים רבות במנגנונים המפקחים על דגם הגידול הבסיסי של עגבנייה רב-גבעולית ומאפיינים גם צמחים חשובים אחרים ככותנה, תפוח אדמה, גפן ועוד. בעגבנייה הראנו שדגם הגידול שלה נקבע בעיקר על ידי יחסי גומלין בין שני גנים, SFT ו-SP שמם. הראשון מזרז פריחה בעיקר בגבעול המרכזי בעוד משנהו מעכב זמן פריחה בגבעולים משניים בלבד. לאחר שיבוטם התברר ששני הגנים משתייכים למשפחה של גנים שפעילותם בכל מיני הצמחים דומה עקרונית לזו של SP ו-SFT בעגבנייה הרב-גבעולית. זיהוי התפקוד האוניברסלי של גנים דמויי SP ו-SFT ותופעות התפתחותיות נוספות הצביעו על האפשרות ש-SFT מייצג את הפלוריגן המעודד פריחה, בעוד SP מייצג את הגורם האנטי-פלוריגני במודל הפריחה הבסיסי של צ׳יילקיאן. במחקר שלנו ביססנו את היותו של הפלוריגן ההורמון החלבוני הראשון בצמחים שידוע לנו על קיומו. כך הגיע לסיומו מסתורין בן 70 שנה. תוכניות המחקר העכשוויות שלנו, העוסקות במנגנון התאי של פעילות הפלוריגן, נסמכות על הגילוי שבנוסף לזמן הפריחה, יחסי הגומלין בין SP ו-SFT שולטים גם על קצב ההתפתחות של עלים וגבעולים. פירשנו תופעות אלה כפונקציה של תפקוד הורמון הפלוריגן כמעכב גידול אוניברסלי בכל אזורי הצמיחה. גילוי מנגנון זה ברקמות צמחיות יביא לפיענוח מנגנון הפריחה בקודקודים ולהבנה טובה יותר של בקרת הגידול בצמחים בכלל.