אחת מצורות הנוף המרשימות והמיוחדות האופייניות לאזור הים תיכוני נקראת "צְניר" או "צְניר יבשתי". צנירים הם שקעים קעורים ומוארכים בסלע, הדומים בצורתם לחצי צינור. בישראל הם נפוצים בעיקר בכרמל ובשומרון, אך קיימים גם באזורים אחרים, עד לגבול המדבר. אף שהם מוכרים ונפוצים בנוף, הצנירים הללו מעולם לא נחקרו. יתרה מזו: בהיעדר הסבר מדעי, נפוצו במשך השנים הסברים שונים בפי מטיילים ומדריכי טיולים – רובם ככולם שגויים. מחקר זה נועד לזהות, למפות, לאפיין ולהציע הסבר לאופן היווצרותם של הצנירים, על סמך תצפיות בשטח וממצאי מעבדה. במסגרת המחקר מיפינו 248 צנירים, מתוכם 127 בכרמל והשאר בגליל, בשומרון ובהרי ירושלים. הממצאים מראים שרוב הצנירים נמצאים לאורך מדרונות סלעיים ומצוקיים עד גבהים של 850 מטרים מעל לפני הים. הם מופיעים רק בסלעים קשים של גיר או דולומיט, ובתצורות סלע שקיימות בהן גם מערות קרסטיות רבות בתת-הקרקע. אורך הצנירים בין 3 ל-200 מטרים, ועומקם מגיע עד 8-7 מטרים. התהליכים המעורבים בבניית צנירים יבשתיים משלבים המסה כימית, פירוק מכני ופעילות של יצורים חיים (פעילות בּיוֹגֶנית). היווצרותם תלויה בראש ובראשונה בתכונות הסלע, ובעיקר בנקבוביוּת ובמסיסוּת. תכונות אלה מעודדות סגנון בליה שונה בכל אחת משכבות הסלע הבונות את הצניר. בשכבת חלל הצניר, הנקבוביוּת גבוהה יותר (1-15%) מאשר בשכבות שמעליה ומתחתיה. מי הגשמים המחלחלים גורמים להמסה ולפירוק מהירים יותר של שכבה אמצעית זו, וליצירת קליפות או שבבים המצפים את דופן הסלע. אלו מתנתקים, נופלים ונשטפים מהמקום. בדרך זו, חלל הצניר הולך ומעמיק מהר יותר מאשר השכבות העמידות יותר שמעליו ומתחתיו. מנגנון ההעמקה ממשיך לפעול, עד ששכבת הגג מתמוטטת תחת כובדה העצמי והורסת את הנוף הצנירי המעוגל. גורם נוסף וחשוב בבניית הצנירים הוא הגורם האקלימי: כ-75% מהצנירים נמצאים באזורים שכמות הגשם השנתית בהם היא בין 550 ל-750 מ"מ בשנה. הצנירים אופייניים גם לסְפַר המדבר (שוּלֵי המדבר), שם נצפו כ-15% מכלל הצנירים בארץ ישראל; בכל שאר אזורי הארץ, גם הגשומים יותר מ-750 מ"מ לשנה וגם היבשים יותר מ-250 מ"מ לשנה, נמצאים רק כ-10% מכלל הצנירים. נראה כי באזורים הגשומים מ-750 מ"מ בשנה, גם השכבות העמידות יותר מתמוססות בקצב מהיר, ולכן הצנירים נעלמים במהירות; ואילו באזורים היבשים מ-250 מ"מ גשם בשנה, הבליה המכנית מואצת וגורמת למפולות סלע ולפירוק מהיר של הצניר. תהליך היצירה וההתמוטטות של הצנירים נמנה אפוא עם התהליכים המעצבים את נופי המדרונות. בדרך זו הצנירים נבנים ונהרסים לסירוגין, ומהווים תופעה מקומית המשתנה בזמן ובמרחב.