במסגרת מחקרי זה ערכתי מחקר שדה נרחב על העברית הישראלית של דוברים מזרחים בפריפריה הישראלית. במחקר, שהקיף כ-120 מרואיינות ומרואיינים מכל רחבי הארץ, הוקלטו ותומללו שיחות ארוכות וממושכות של ישראלים ילידים מן הדור השני עד הרביעי לעלייה. מן הניתוח הראשוני עולה בבירור כי בעשור השני של המאה ה-21 מתקיים בישראל ניב חברתי ברור ומובחן מן ה״עברית הכללית״. מאפייניו מתפרשֹים על פני תחומי לשון שונים ורחבים: פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר, מילון, סמנטיקה ושיח. ממחקר השדה נתברר מקומה המרכזי של הערבית של יהודי צפון אפריקה בעברית הישראלית בפריפריה, ונתברר כי צאצאי עדות אחרות הושפעו אף הם ממגע זה. הערבית היהודית והשפעותיה מהווות אבן בוחן חשובה באפיון העברית הישראלית של דוברים אלה, עד כדי יצירת סוציולקט (ניב שפה המדובר על ידי קבוצה חברתית מסוימת) ישראלי ייחודי. כדי להקיף את תמונת המגע הבין-לשוני במלואה, בחנתי גם את דרכי התנהלותה של הערבית היהודית, באותה תקופה, בלשונם של דוברים יהודים יוצאי צפון אפריקה, אך במגעם עם שפה מודרנית אחרת: הצרפתית. לשם כך ערכתי מחקר שדה אצל משפחות מצפון אפריקה שהיגרו לצרפת (כ-100 משתתפים). מחקר זה העלה תמונה שונה לחלוטין מן המצב בישראל. השפעתה של הערבית היהודית על לשונם הצרפתית של צאצאי צפון אפריקה מוגבלת מאוד.