בהודו העכשווית מתקיים משא ומתן מתוח ומורכב בין קהילות הינדואיות ומוסלמיות על רקע הדומיננטיות של תפיסת האזרחות שמגדירה את ההודי כהינדו. תפיסה זו מדירה את המוסלמים מהשתתפות מלאה באזרחות במדינה. אלא שדווקא אותה אידאולוגיה לאומית דתית-הינדואית, שבעשורים האחרונים נעשתה דומיננטית בזירה הפוליטית של הודו בת זמננו, משפיעה על תפיסות אסלאמיות פופולריות במדינה. כדי להבין את טיב היחסים האלה פניתי לעולם תעשיית התקליטורים (Video Compact Discs) הפיראטית-למחצה, שמוצריה מופצים במחירים נמוכים במיוחד בשווקים אסלאמיים הסמוכים לקברי קדושים או למסגדים. על אף מעמדה השולי בהשוואה לערוצים הדומיננטיים של תקשורת ההמונים, תעשייה זו היא אדירה בהיקפה ובעוצמתה. במחקרי אני בוחנת את התיאולוגיה הפוליטית האסלאמית המתנסחת בתקליטורים אלה ואת אופני היווצרות הזהויות של הצורכים אותם. מוצרי תעשיות התקליטורים אינם תלויים בגופי שידור ועל כן חומקים ממנגנוני הפיקוח והרגולציה של המדינה. זוהי גם הסיבה לכך שתעשייה זו מהווה פלטפורמה שמאפשרת ביטוי של אידיאולוגיות שלא זכו להישמע עד כה בתקשורת ההמונים של הזרם המרכזי. מחקריי שופכים אור על המשא ומתן בין הלאומיות הדתית ההינדואית והשיח האסלאמי הפופולרי; הם מדגישים את הטלטלה שהתקליטורים האסלאמיים מבקשים להנחיל לאופן שבו מוסלמים מיוצגים בתפיסת האזרחות והלאומיות ההודית הרווחת. אחד מהמאמרים שכתבתי על בסיס מחקריי עוסק באופן שבו דמותה של האלה ההינדואית אמא הודו, שגופה הוא הטריטוריה המקודשת של הודו , חלחלה אל תוך תפיסות פופולריות של אסלאם בהודו, ובאופן ספציפי חדרה אל הזירה של קברי הקדושים המוסלמים-סוּפיים. מאמר נוסף דן באופן שבו קודים סנסקריטיים ואידיאולוגיה של מעמד הכוהנים ההינדואי, הברהמינים, חלחלו לנאומיהם של מטיפים מוסלמים בהודו העכשווית. במאמר אני דנה בין היתר בהשלכות של אימוץ הלקסיקון הסנסקריטי והנחות היסוד שלו על היווצרות הזהויות של קהילות מוסלמים בהודו. מאמר אחר עוסק באופן שבו מוסלמים בהודו מפנימים קודים הלקוחים מההינדואיזם הפוליטי, ובראשם תפיסת הטריטוריה ההודית כמרחב מקודש. דווקא תפיסה זו, שמקורה הינדואי, משמשת להנמקה דתית-מוסלמית של פלישתם של מוסלמים להודו החל מהמאה השמינית. תפיסה זו גם מאפשרת השתתפות מוסלמית באומה ההודית.